דורבן בכף הרגל (Plantar Fasciitis): אנטומיה, פתולוגיה והמדריך המלא לבניית המדרס הנכון

מאת: נתי שטיין, פיזיותרפיסט (B.P.T, M.Sc) ומומחה לפיזיותרפיה אורתופדית.

המונח "דורבן" שגור בפי כל, אך עבורנו הקלינאים, מדובר באתגר טיפולי המשלב הבנה ביומכנית עמוקה עם ניסיון קליני. זהו המצב הנפוץ ביותר לכאבים בעקב, אך הטיפול בו נופל לעיתים קרובות בין הכיסאות בשל אבחון לקוי או בניית מדרס שאינה תואמת את הפתולוגיה. במאמר זה נצלול לעומק הבעיה: מהו באמת הדורבן, מדוע מדרסים קשיחים אינם בהכרח הפתרון, ומהו המפרט הטכני המדויק למדרס שיעלים את הכאב.

מה זה דורבן ברגל? (ההגדרה הרפואית)

דורבן בכף הרגל (או בשמו המקצועי: Plantar Fasciitis/Fasciopathy) אינו סתם "דקירה". זוהי דלקת כרונית, המשלבת קרעים מיקרוסקופיים ותהליכי הצטלקות של ה-Plantar Fascia (החיתולית הכפית), בדיוק בנקודת חיבורה לעצם העקב (הקלקנאוס).

הסימפטומים הקלאסיים:

• כאב המופיע בפן הקדמי-מדיאלי (פנימי) של עצם העקב.
• הופעת כאב ללא אירוע טראומטי מקדים (כמו מכה או נקע).
• סימן ההיכר המובהק: כאב דומיננטי בדריכה הראשונה לאחר מנוחה ממושכת, ובמיוחד בצעד הראשון בבוקר לאחר שנת הלילה (First Step Pain).

הגורמים להיווצרות הדורבן: הדורבן מתפתח לרוב בשל שילוב של שני כוחות הרסניים: הגברת עומסי המתיחה לאורך הפסיה הפלנטרית, יחד עם לחץ דחיסה (Compression) בנקודת המוצא שלה בעקב.

אבחנה מבדלת חשובה: לא כל כאב בעקב הוא דורבן. הכאב עשוי להופיע ככאב מקומי בקדמת העקב, אך לעיתים הוא משולב עם כאבים במרכז העקב (Fat Pad Syndrome – שחיקת כרית השומן), או כאב סביב עצם העקב הנובע מטראומה ישירה לקלקנאוס. אבחון מדויק הוא המפתח לטיפול.

מדרסים לדורבן: לנפץ את מיתוס ה"קרבון"

מדרסים הם כנראה הכלי היעיל ביותר בטיפול השמרני בדורבן. עם זאת, במקרים רבים הם מיוצרים בצורה שגויה ולכן יעילותם מוגבלת. נקודה קריטית שיש להבין: מדרסים קשיחים (המוכרים כמדרסי קרבון, גרפיט או "מדרסים ביומכניים קלאסיים") אמנם יקרים ומרשימים למראה, אך הם אינם אידיאליים לפתרון בעיית הדורבן. היכולת שלהם לספוג זעזועים ולתת מענה לרקמה המודלקת מוגבלת. בדורבן אנו זקוקים לשילוב חכם בין תמיכה לרכות.

עקרונות הזהב לבניית מדרסים לדורבן

כפיזיותרפיסט המייצר מדרסים, אני עובד לפי פרוטוקול ביומכני קפדני. המדרס חייב לבצע שלוש פעולות במקביל:

1. תיקון מנח פרונציה: אם קיימת קריסה פנימית (פרונציה מוגברת) של המפרק הסבטלארי, המדרס חייב לתקן אותה כדי להוריד מתח מהפסיה.
2. תמיכה אגרסיבית בקשת: התמיכה בקשת האורכית היא מרכיב מכריע. את התמיכה המרבית יש למקם בשני השלישים הקדמיים של הקשת האורכית.
   • הכלל הקליני שלי: אם המדרס "נוח מדי" והכאב נמשך, סימן שהתמיכה אינה מספקת. יש להגביר את התמיכה בקשת עד לגבול אי-הנוחות של המטופל כדי להשיג אפקט מכני אמיתי.
3. שחרור לחץ נקודתי (Off-loading): יצירת "חור" או אזור רך במיוחד תחת נקודת החיבור של הפסיה לקלקנאוס ותחת כרית השומן.

המפרט הטכני: איך נראה מדרס מנצח לדורבן?

ב"שפא אורתופדיה", כך בנוי המדרס לטיפול בדורבן:

• בית עקב עמוק (Deep Heel Cup): לייצוב העקב ואיסוף כרית השומן הטבעית.
• תיקון זוויתי: שימוש בטריז לטראלי, עיבוי מדיאלי או Medial Skive לתיקון הפרונציה במידת הצורך.
• מבנה בולם זעזועים: תחת הקלקנאוס ונקודת הדלקת (אינסרציית הפסיה), המלצתי היא להשתמש ב-2 שכבות של פורון (חומר מתקדם לבלימת זעזועים שאינו מאבד מנפחו) ושכבת כיסוי עליונה רכה ואיכותית.
• תמיכת קשת: רחבה, צמודה וממוקמת היטב תחת עצמות ה-Navicular וה-Cuneiforms.
• קדמת כף הרגל: יש לשקול הוספת טריז לטראלי בקדמת כף הרגל (Forefoot Valgus Posting) לייצוב ומניעת פיצוי, דבר המוריד עומס מראשי המטטרסוס ומעגל ההליכה.

התהליך הטיפולי: תיאום ציפיות

כיצד תדעו שהמדרסים שעשו לכם נכונים? התשובה פשוטה: מבחן התוצאה. לאחר התאמת המדרסים, לצד מעט חוסר נוחות אליה תצטרכו להתרגל (בגלל התמיכה בקשת), צפוי לחול שיפור מהיר ומשמעותי בכאבי הדריכה. ההמלצה איתה אני משחרר את הלקוח היא כי תוך 7-10 ימים הכאבים אמורים לרדת באופן משמעותי.

אין קסמים – יש עבודה שיטתית: התאמת מדרסים לדורבן היא לעיתים תהליך של "ניסוי וטעייה" (Trial and error) מושכל. מדרסן מקצועי יודע שהעבודה לא מסתיימת במסירה. במידה והמדרסים לא הועילו מיד, יש לחזור למקצה שיפורים (Fine Tuning). מדרסן שיודע את העבודה ידע כיצד למצות את הפוטנציאל הטמון במדרס במספר פגישות (בין אחת לארבע, לפי הצורך). להערכתי, בשיטת עבודה זו, בכמעט 100% מהמקרים נגיע להקלה משמעותית עד היעלמות מוחלטת של הכאבים תוך שבועות בודדים.

מה אומר המדע? (מקורות נבחרים)

הגישה המוצגת לעיל נתמכת על ידי מחקרים קליניים וסקירות שיטתיות:

1. Martin et al. (2014), JOSPT: המדריך הקליני המוביל קובע כי מדרסים (במיוחד כאלו עם תמיכה לקשת וריפוד לעקב) הם המלצה ברמה A להפחתת כאב ושיפור תפקוד.
2. Roos et al. (2006): מחקר שהראה עדיפות למדרסים על פני סד לילה מבחינת היענות המטופל ושיפור באיכות החיים.
3. Landorf et al. (2006): הוכח כי במטופלים עם ביומכניקה לקויה, מדרסים בהתאמה אישית יעילים יותר לאורך זמן במניעת חזרה של הדלקת.

על הכותב והעורך המדעי

נתי שטיין, מנהל ובעלים של "שפא אורתופדיה".

• בוגר החוג לפיזיותרפיה (B.P.T), אוניברסיטת תל אביב (1996).
• מוסמך תואר שני (M.Sc) בפיזיותרפיה אורתופדית, אוניברסיטת בן גוריון.
• עוסק בתחום האורתופדיה והשיקום כ-20 שנה.
• בוגר קורס הנעלה רפואית (מכללת שיאים) וקורס מאמני כושר (וינגייט).
• עוסק באוסטאופתיה וייצור מדרסים מהמובילים בארץ.

המרפאה נמצאת בחולון, רחוב יהושע רבינוביץ 58. טלפון לייעוץ ותיאום: 052-8306095 | 03-5169361