תחום המדרסים האורתופדיים בישראל נמצא בצומת דרכים. מצד אחד, טכנולוגיה מתקדמת והבנה ביומכנית מעמיקה; ומצד שני, שוק מסחרי פרוץ. מאמר זה נועד לעשות סדר, בהתבסס על הספרות הרפואית העדכנית ביותר ועל ניסיון קליני של למעלה מ-20 שנה, ולהסביר מהם מדרס רפואיים אורתופדיים מדרסים רפואים אמיתים וכיצד הוא משפיע על גוף האדם.
להעשרת הידע בנושא רכישת מדרסים בקישור
הגדרה קלינית של מדרסים אורתופדיים (Orthotic Insoles) או מדרסים רפואיים (Custom-made Foot Orthoses) היא מורכבת ומתייחסת אליהם כאל אביזר רפואי חיצוני (אורתוזה) המשנה את יחסי הכוחות בין כף הרגל לקרקע.
להלן ההגדרה המפורטת בחלוקה להיבטים קליניים, ביומכניים ותפקודיים:
מדרס רפואי הוא מכשיר אורתוטי פנים-נעלי, המותאם באופן אישי למבנה האנטומי והתפקוד הקינמטי של כף רגל המטופל. בניגוד לרפידות נוחות, המדרס הרפואי מתוכנן להפעיל כוחות מכניים מבוקרים על נקודות ספציפיות בכף הרגל כדי להשפיע על המנח המפרקי ועל פעילות השרירים והגידים במהלך מחזור ההליכה (Gait Cycle).
מבחינה קלינית, המדרס פועל באמצעות שלושה מנגנונים עיקריים:
בספרות הרפואית נהוג לסווג מדרסים לשלוש קטגוריות עיקריות בהתאם למטרה הטיפולית:
כדי שאביזר יוגדר כקליני/רפואי, עליו לעמוד בקריטריונים הבאים:
מדרס רפואי אינו "ריפוי" למבנה העצם, אלא כלי לניהול עומסים ביומכניים. הוא מתפקד כחוליה המקשרת בין המבנה האנטומי של המטופל לבין המשטח הקשיח (הקרקע), במטרה להפחית כאב, לשפר תפקוד ולמנוע פציעות שחיקה.
העיקרון המנחה ברפואה הוא יצירת תנאים להחלמה. מדרסים אורתופדיים הם כלי רב-עוצמה לשינוי סגנון הדריכה וטבלת העומסים (Load Redistribution) המופעלת על כף הרגל. כאשר רקמה (גיד, רצועה או עצם) נמצאת תחת עומס יתר, נוצרת דלקת או פציעה. המדרסים הרפואיים מבצעים Off-loading (הסרת עומס) מהאזור הפגוע ומעביר אותו לאזורים בריאים המסוגלים לשאת אותו.
העיקרון הטיפולי: הורדת עומס זו, במידה ונעשתה על בסיס אבחון מדויק, מאפשרת לגוף את "השקט הביולוגי" לו הוא זקוק כדי לייצר תהליכי ריפוי (Healing Process) מהירים ואיכותיים.
ליותר מידע כיצד מדרסים עובדים בקישור
השימוש במדרסים אורתופדיים אינו "טרנד", אלא פרקטיקה המעוגנת בעשרות שנות מחקר. להלן סקירה של ממצאים מרכזיים מהספרות הרפואית:
1. דורבן ודלקת בחיתולית הכפית (Plantar Fasciitis): מחקרים קליניים (RCTs) הראו כי מדרסים אורתופדיים הם כלי יעיל להפחתת כאב ושיפור התפקוד. במחקר מקיף שפורסם בכתב העת של ארגון הפיזיותרפיה האורתופדית האמריקאי, נקבע כי מדרסים רפואיים מספקים תמיכה לקשת ומפחיתים מתח מהפ fascia, במיוחד בשילוב עם מתיחות.
2. כאבים בקדמת כף הרגל (Metatarsalgia): במצבים של עומס יתר על ראשי המסרקים (Metatarsal heads), מדרסים עם תמיכה מטטרסלית הוכחו כמפחיתים את הלחץ הממוצע באזור הכואב בצורה משמעותית.
3. שברי מאמץ (Stress Fractures) – הזווית הישראלית: ישראל היא מעצמה עולמית בחקר שברי מאמץ בשל השירות הצבאי. מחקרים פורצי דרך שנערכו על טירוני חי"ר בצה"ל הראו כי שימוש במדרסים ביומכניים רכים סופגי זעזועים הפחית את ההיארעות של שברי מאמץ בעצמות המסרק ובשוק.
4. ברכיים וכאב פטלו-פמורלי (PFPS): סקירה שיטתית (Systematic Review) מצאה כי מדרסים אורתופדיים מפחיתים כאב בטווח הקצר והארוך אצל הסובלים מכאב בקדמת הברך, כנראה על ידי הפחתת הסיבוב הפנימי של הטיביה (Tibial Internal Rotation).
עוד על השפעת מדרסים בשרשרת הקינמטית
5. כף רגל סוכרתית: בתחום זה המדרסים הרפואיים מצילי גפיים. ההנחיות הבינלאומיות (IWGDF) קובעות כי מדרסים מותאמים אישית הם חובה למניעת כיבים חוזרים בחולי סוכרת עם נוירופתיה.
***
האינדיקציות (התוויות) למדרסים אורתופדיים מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות:
כמי שעוסק בתחום האורתופדיה כ-20 שנה, אני נתקל מדי יום בתופעה מטרידה המכונה "שיטת מצליח". מרבית "טכנאי המדרסים" במכונים השונים הם אנשי מכירות מצוינים – אך אינם אנשי רפואה. הרקע שלהם מגוון (נהגי מוניות לשעבר, ספורטאי עבר וכדומה), אך ההבנה שלהם בביומכניקה, בקינזיולוגיה ובפתולוגיה רפואית לוקה בחסר, ולעיתים אינה קיימת כלל.
דוח מבקר המדינה בנושא:דוח מבקר המדינה 63ב – פרק הבריאות (עמ' 447-483)(הנושא הספציפי של מדרסים ואביזרים מופיע החל מעמוד 465 בקירוב).
הסכנה: כאשר אדם ללא רקע רפואי מתאים מדרסים רפואיים, הוא אינו מבצע אבחנה מבדלת. הוא עלול "לדחוף" ללקוח את המדרס היקר ביותר על המדף, מבלי להבין האם הוא האסטרטגיה הטיפולית הנכונה. התאמת מדרס חייבת להתבצע על ידי איש מקצוע (פיזיותרפיסט, אורתוטיסט מוסמך) שמבין את האנטומיה, מאתר את מקור הכאב, ומכיר את מגבלות הטיפול.
המושג "מדרסים אורתופדיים נכון" הוא חמקמק. ברפואה, אין "פתרון קסם" אחד, אלא יש אסטרטגיה טיפולית. טכנאי מיומן (ובעיקר פיזיותרפיסט המתמחה בכך) חייב:
אם רכשתם מדרסים לבעיה כמו דורבן והכאב לא חלף – גשו לביקורת (מקצה שיפורים). מדרס הוא כלי הדורש כיול (Fine Tuning). אם התייאשתם מהפתרונות הקודמים, דעו כי במקרים רבים, עין מקצועית של פיזיותרפיסט יכולה לזהות את הניואנס שהוחמץ ולפתור את הבעיה.
נתי שטיין, מנהל ובעלים של "שפא אורתופדיה".
המרפאה ממוקמת בחולון, רחוב יהושע רבינוביץ 58. טלפון לייעוץ ותיאום: 052-8306095 / 03-5169361
Hawke, F., et al. (2008). Custom-made foot orthoses for the treatment of foot pain. Cochrane Database of Systematic Reviews.
Martin, R. L., et al. (2014). Heel Pain—Plantar Fasciitis: Revision 2014. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 44(11), A1-A33.
Bus, S. A., et al. (2019). Guidelines on the prevention of foot ulcers in persons with diabetes (IWGDF 2019 update). Diabetes/Metabolism Research and Reviews.
Finestone, A., & Milgrom, C. (1999). The effect of biomechanical orthoses on the incidence of stress fractures in infantry recruits. American Journal of Sports Medicine, 27.
Collins, N., et al. (2008). Foot orthoses and physiotherapy in the treatment of patellofemoral pain syndrome. British Journal of Sports Medicine.
Postema, K., et al. (1998). Efficacy of custom-made orthopaedic shoes in the treatment of metatarsalgia. Prosthetics and Orthotics International.
Landorf, K. B., et al. (2006). Effectiveness of different types of foot orthoses for the treatment of plantar fasciitis. Archives of Internal Medicine.
Gross, K. D., et al. (2002). Association of flat feet with knee pain and cartilage damage in older adults. Arthritis Care & Research.
Riskowski, J., et al. (2011). Foot structure, foot pain, and rheumatoid arthritis. Rheumatology.
Bonanno, D. R., et al. (2011). The effectiveness of foot orthoses for the prevention and treatment of lower limb injuries. Journal of Foot and Ankle Research.
