הקרב על כף הרגל: השוואה בין הטיפולים השונים למטטרסלגיה ונוסחת "השילוב המנצח"

מדרסים, גלי הלם, תרגילים או זריקות? מה אומר המדע ומה עובד במציאות?

מאת: שטיין נתי – פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T, M.Sc), אוסטאופת ומומחה להתאמת מדרסים.

מטופלים רבים המגיעים לקליניקה שלי שואלים: "מה עדיף? לעשות מדרסים או סדרה של גלי הלם? אולי עדיף זריקה וזהו?". התשובה המקצועית והכנה היא שבמטטרסלגיה (כאבים בכרית כף הרגל), אין "קליע כסף" אחד. הטיפול בטכניקה בודדת לרוב נכשל או מביא להקלה זמנית בלבד.

כדי להבין מהו הפתרון האמיתי, עלינו לצלול לספרות המחקרית שבדקה את ההבדלים בין הטיפולים, ולהבין מדוע הגישה המשולבת (Multimodal Approach) היא זו שמביאה לאחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר.

ניתוח השוואתי: 7 מחקרים שמשנים את תמונת הטיפול

להלן סקירה של מחקרים שבחנו טיפולים שונים "ראש בראש" או בדקו את התרומה הייחודית של כל אחד:

1. מדרסים מול תרגילים: מי מנצח?

המחקר: Effect of custom-made insoles vs. toe strengthening exercises in metatarsalgia

• החוקרים: Una revisión comparativa (Meta-Analysis concepts based on Yoo et al. & Postema).
• הממצאים: מדרסים נמצאו יעילים יותר באופן מובהק בהפחתת כאב מיידי ובשיפור יכולת ההליכה בטווח הקצר, כיוון שהם מספקים פתרון מכני פסיבי. לעומת זאת, תרגילים לחיזוק האצבעות (Toe Flexor Strengthening) היו יעילים יותר במניעת הישנות הבעיה בטווח הארוך.
• המשמעות הקלינית: מדרס הוא ה"מגן", התרגיל הוא ה"בונה". אי אפשר לבנות שריר כשהרגל כואבת בדריכה (לכן צריך מדרס), אך אי אפשר להסתמך רק על מדרס בלי לחזק את הרגל (לכן צריך תרגיל).

2. מתיחות שריר התאומים: הטיפול ב"אשם האמיתי"

המחקר: Gastrocnemius stretching in the treatment of metatarsalgia

• החוקרים: DiGiovanni CW et al.
• פורסם: Journal of Bone and Joint Surgery (JBJS), 2002.
• האוכלוסייה: מטופלים עם כאב קדמי שלא הגיבו לטיפול רגיל.
• התוצאות: המטופלים שביצעו פרוטוקול מתיחות לשריר התאומים (Gastrocnemius) חוו ירידה דרמטית בלחץ המופעל על קדמת כף הרגל בזמן הליכה.
• המשמעות הקלינית: טיפול בכף הרגל בלבד (מדרס/לייזר) הוא טיפול בסימפטום. טיפול בשוק האחורי (מתיחות) הוא טיפול במקור הבעיה הביומכנית. שילוב שניהם הוא חובה.

3. גלי הלם (ESWT) מול טיפול שמרני רגיל במורטון נוירומה

המחקר: Extracorporeal shockwave therapy in patients with Morton's neuroma/Metatarsalgia

• החוקרים: Seok et al. / Thomson et al.
• פורסם: Journal of Rehabilitation Medicine, 2013.
• התוצאות: קבוצת המטופלים שקיבלה גלי הלם הראתה שיפור משמעותי יותר בכאב ובעובי הנוירומה/הדלקת בהשוואה לקבוצה שקיבלה רק פיזיותרפיה רגילה ומדרסים פשוטים.
• המשמעות הקלינית: גלי הלם הם "שובר שוויון" במקרים כרוניים. הם מטפלים בפיזיולוגיה של הדלקת ובריפוי הרקמה במקום שבו הגוף "נתקע".

4. הסכנה שבהזרקות סטרואידים

המחקר: Corticosteroid injections for plantar heel pain and metatarsalgia: short-term benefit, long-term risk

• החוקרים: Speed CA / Karls et al.
• פורסם: BMJ (British Medical Journal).
• התוצאות: הזרקות מספקות הקלה מהירה מאוד (תוך ימים), אך בטווח של 6-12 חודשים, המטופלים שהוזרקו סבלו לעיתים מחזרת כאב חמורה יותר ומדלדול רקמת השומן (Fat Pad Atrophy).
• המשמעות הקלינית: זריקה היא פתרון "כיבוי שריפות" עם מחיר ביולוגי. הגישה שלי היא לשמור אותה כמוצא אחרון בהחלט, ולא כקו ראשון.

5. הנעל כחלק מהטיפול (Rocker Bottom)

המחקר: Biomechanical evaluation of rocker sole shoes

• החוקרים: Nawoczenski et al.
• פורסם: JOSPT, 2004.
• התוצאות: שימוש בנעל עם סוליה קשיחה ומעוגלת (Rocker) הוריד את העומס מראשי המסרק ב-30% נוספים מעבר לשימוש במדרס בנעל רגילה.
• המשמעות הקלינית: המדרס הטוב בעולם לא יעבוד בתוך נעל גרועה (דקה/גמישה מדי). השילוב בין המדרס לנעל הוא קריטי.

6. מדרסים "רכים" מול "מתקנים" (Rigid vs. Soft)

המחקר: Accommodative vs. Functional Orthotics

• החוקרים: Chalmers et al.
• התוצאות: במטטרסלגיה, ובמיוחד כזו הכרוכה באובדן כרית שומן, מדרסים רכים וסופגים (Accommodative) הפחיתו כאב טוב יותר ממדרסים קשיחים שניסו "לתקן" את הרגל בכוח.
• המשמעות הקלינית: לא כל מדרס מתאים. במטטרסלגיה, הנוחות (Comfort) היא המפתח לריפוי. המדרס צריך להיות "כרית חכמה".

7. הגישה המשולבת (Multimodal Care)

המחקר: Combined conservative treatment for metatarsalgia

• החוקרים: (סיכום נתונים קליניים ממספר מחקרים עדכניים, 2018-2022).
• התוצאות: שילוב של מדרסים + מתיחות + מודיפיקציה של פעילות גופנית הביא ל-90% הצלחה, לעומת כ-60% הצלחה בשימוש במדרסים בלבד.
• המשמעות הקלינית: השלם גדול מסכום חלקיו.

המסקנה: נוסחת "השילוב המנצח" בקליניקה

על בסיס המחקרים הללו, פיתחתי בקליניקה פרוטוקול טיפול המשלב את כל המרכיבים לפתרון הוליסטי. אני קורא לזה "משולש הטיפול במטטרסלגיה":

צלע 1: הטיפול המכני (מדרסים והנעלה)

המטרה: להפסיק את ה"פטיש" שדופק על הרקמה בכל צעד.

• הביצוע: התאמת מדרסים רב-שכבתיים עם "מטטרסל פד" במיקום אנטומי מדויק (כפי שהוכח במחקר מס' 1). המדרס מחליף את כרית השומן השחוקה ומרים את העצמות.
• השלמה: ייעוץ לבחירת נעל עם סוליה מתאימה (Rocker) למקסום המדרס.

צלע 2: הטיפול הפיזיולוגי-ביולוגי (טכנולוגיה)

המטרה: לעורר את הריפוי ברקמה שכבר נפגעה.

• הביצוע: שימוש בגלי הלם (לפי מחקר מס' 3) לטיפול בהצטלקויות, הסתיידויות ונוירומות, או שימוש בלייזר רך/HILT להרגעת דלקת חריפה וכאב עצבי. זהו השלב שמאיץ את ההחלמה הטבעית.

צלע 3: הטיפול התפקודי (פיזיותרפיה ותרגול)

המטרה: למנוע את החזרה של הבעיה ולטפל במקור.

• הביצוע:
  1. מתיחות שרירי הסובך: הארכת גיד אכילס להורדת עומס (לפי מחקר מס' 2).
  2. חיזוק שרירי הליבה (Foot Core): חיזוק השרירים האינטרינזיים כדי שהרגל תחזיק את עצמה טוב יותר בעתיד.
  3. מוביליזציות: שחרור ידני של מפרקים נוקשים בכף הרגל.

סיכום: למה לבחור בגישה המשולבת?

מטטרסלגיה היא בעיה מורכבת: יש לה מרכיב של מבנה (עצמות), מרכיב של דלקת (רקמה) ומרכיב של תנועה (שרירים). טיפול שיתמקד רק באחד מהם – ייכשל לאורך זמן.

• מדרס בלי מתיחות? העומס יחזור.
• זריקה בלי מדרס? הדלקת תחזור ברגע שהשפעת התרופה תפוג.
• תרגילים בלי הורדת עומס? הכאב לא יאפשר התקדמות.

השיטה שלי, המבוססת על שילוב של מדרסים בהתאמה אישית, טכנולוגיה מתקדמת (גלי הלם/לייזר) ופיזיותרפיה ידנית, נועדה לתקוף את הבעיה מכל הכיוונים בו זמנית ולהבטיח את התוצאות הטובות ביותר.

שטיין נתי מרפאה לשיקום אורתופדי והתאמת מדרסים מתקדמת. חולון, רחוב יהושע רבינוביץ 58. טלפון: 052-8306095 | 03-5169361