מדדים מכניים מרכזיים בחומרי מדרסים

איך לקרוא חומרים – ומה הם באמת עושים תחת כף הרגל 🧠🧪

1. Shore A – מדד קשיחות לחומרים רכים

מה זה בעצם?

Shore A הוא מדד התנגדות לחדירה של מחט קפיצית לתוך חומר רך.
ככל שהמחט שוקעת פחות → הערך גבוה יותר → החומר “מרגיש” קשה יותר.

מדובר במדד:

• סטטי
• נקודתי
• רגעי

ולכן – חשוב מאוד – הוא לא מודד התנהגות תחת הליכה, אלא תגובה ללחיצה קצרה בנקודה אחת.

איך זה מתורגם קלינית?

• Shore A נמוך (≈ 10–20):
  חומר רך מאוד, “סלחני”, נעים למגע
  ✔ מתאים לרגישות, כף רגל בסיכון
  ✖ נוטה להידחס ולאבד תפקוד מהר
• Shore A בינוני (≈ 25–40):
  איזון בין נוחות לתפקוד
  ✔ נפוץ בשכבות בסיס/Top cover
  ✖ עדיין לא חומר של שליטה תנועתית
• Shore A גבוה (≈ 45–60):
  רך-קשיח
  ✔ יכול לשמש כשכבת ביניים תפקודית
  ✖ פחות נוח לרגישים

מה Shore A לא אומר (וזו נקודה קריטית):

• הוא לא אומר כמה החומר יידחס לאורך זמן
• הוא לא אומר כמה אנרגיה החומר סופג
• הוא לא אומר איך החומר מתנהג תחת עומס מחזורי

👉 שני חומרים עם Shore A זהה יכולים להתנהג שונה לחלוטין אחרי חודש הליכה.

2. Shore D – מדד לחומרים קשיחים

מה ההבדל מ-Shore A?

Shore D משתמש במחט שונה ובקפיץ חזק יותר, ומיועד ל:

• פלסטיקים קשיחים
• שלדי מדרסים
• יריעות תרמופורמביליות קשיחות

זהו מדד לאותה פעולה עקרונית (חדירה), אך בטווח קשיחות אחר.

קלינית – איך לחשוב על Shore D?

• Shore D נמוך (≈ 40–55):
  חומר “קשיח-גמיש”
  ✔ שליטה עדינה, פחות אגרסיבית
• Shore D בינוני-גבוה (≈ 60–75):
  שליטה תנועתית ברורה
  ✔ נפוץ ב-PP/Nylon למדרסים פונקציונליים

מגבלה מרכזית:

כמו Shore A – גם Shore D:

• אינו מודד עייפות חומר
• אינו מודד שינוי תכונות לאחר חימום
• אינו מודד תגובה דינמית

3. Compression Set – מידת הדחיסה הבלתי הפיכה

זה אולי המדד הכי חשוב למדרסנים

Compression Set מודד:

כמה מהעיוות של החומר נשאר אחרי שהעומס הוסר.

במילים פשוטות:
כמה החומר “לא חוזר לעצמו”.

דוגמה פשוטה:

• לחצת חומר ב-10 מ״מ
• שחררת
• החומר חזר רק 7 מ״מ

➡️ Compression Set = 30%

למה זה קריטי במדרסים?

כי מדרס לא נכשל כשהוא “נקרע” –
הוא נכשל כשהוא:

• שוקע
• מאבד גובה
• מפסיק לחלק עומסים

וזה בדיוק מה ש-Compression Set מתאר.

קלינית:

• Compression Set נמוך:
  ✔ החומר שומר תפקוד לאורך זמן
  ✔ מתאים לשכבות נושאות עומס
• Compression Set גבוה:
  ✖ נוחות ראשונית טובה
  ✖ דעיכה מהירה, במיוחד בעומסים חוזרים

נקודה חשובה:

Compression Set תלוי ב:

• צפיפות
• טמפרטורת שימוש
• משך העומס
• עובי החומר

לא רק ב”שם החומר”.

4. Creep – שינוי צורה מצטבר תחת עומס מתמשך

מה ההבדל מ-Compression Set?

• Compression Set → מה נשאר אחרי שחרור עומס
• Creep → מה קורה בזמן שהעומס נמשך

Creep הוא תהליך איטי, מצטבר, גם אם העומס קבוע.

למה זה רלוונטי למדרסים?

במצבים כמו:

• עמידה ממושכת
• משקל גוף גבוה
• אזורי עומס כרוני (עקב, מטטרסלים)

גם חומר “קשיח” יחסית יכול:

• “לזרום”
• לשנות גיאומטריה
• לאבד זווית/תמיכה

דוגמה קלינית:

מדרס שנראה מושלם במדידה ראשונה,
אבל אחרי 3 חודשים:

• הקשת “נפלה”
• ה-posting איבד אפקט

➡️ זה לא תמיד Compression – זה Creep.

חומרים רגישים יותר ל-Creep:

• EVA רך
• קצפים בצפיפות נמוכה
• חומרים שלא עברו Cross-linking

5. Energy Return – החזרת אנרגיה

(ולמה זה לא אותו דבר כמו בלימת זעזועים)

הגדרה פשוטה:

Energy Return =
כמה מהאנרגיה שהושקעה בלחיצה על החומר חוזרת כשהחומר משתחרר.

שני קצוות:

• Energy Return גבוה
  החומר “קופצני”, מחזיר אנרגיה
  ✔ טוב ליעילות תנועה
  ✖ פחות בולם זעזועים
• Energy Return נמוך
  החומר “בולע” אנרגיה
  ✔ מפחית עומסים
  ✖ פחות תורם לדינמיקה

טעות נפוצה:

❌ “רך = בולם זעזועים”
❌ “קופצני = נוח”

לא נכון.

חומר יכול להיות:

• רך + מחזיר אנרגיה (TPU מסוים)
• רך + בולע אנרגיה (ויסקו-אלסטי)
• קשה + בולע אנרגיה (נדיר אך קיים)

קלינית:

• כאב עומס / דורבן / עקב →
  עדיפות לחומרים עם Energy Return נמוך
• ספורט / הליכה דינמית →
  לעיתים עדיפות ל-Energy Return בינוני

סיכום אינטגרטיבי 🧠

שורה תחתונה מקצועית

מדרסן טוב לא שואל “כמה Shore”,
אלא:

• איך החומר מתנהג לאורך זמן
• תחת עומס אמיתי
• ובהקשר של אסטרטגיה קלינית