מדרסים ביומכניים

האמת על "מחיר מדרסים ביומכניים"

כבעל מכון המייצר את כל סוגי המדרסים, אני חייב לשים את הקלפים על השולחן:

העלות של ערכות החומרים מהם בנויים "מדרסי הפלא" הביומכניים הללו נעה לרוב בין 70 ל-150 שקלים לזוג. 🛠️ אין שום הצדקה כלכלית אמיתית לדרוש סכומי עתק של אלפי שקלים רק בגלל סוג החומר. המחיר צריך לשקף את המומחיות, האבחון ועבודת היד – ולא "מס מיתוג" על חתיכת פלסטיק או קרבון. 📉

האם מדרס ביומכני \ קשיח נותן תמיכה טובה יותר ?

הנרטיב השיווקי טוען שמדרס קשיח מחזיק את הרגל חזק יותר. המציאות מורכבת יותר. קשיחות המדרס היא אכן פרמטר משמעותי המשפיע על התמיכה, בעיקר כאשר נעשה שימוש בנעלים רכות! אך בשונה מההצהרה " נעשה לך מדרסים ביומכניים שיצליחו לתמוך ולפתור את הבעיה הקשה שלך" במרבית המקרים מדרסים קשיחים מיוצרים בצורה "חלבית", כזו המתפשרת בצורה משמעותית על התמיכה לטובת נוחות המדרסים. 🥛

מאחר והקשיחות של המדרסים הביומכאנים פחות נעימה לכף הרגל ומקשה על ההסתגלות לתמיכה תחת הקשת- תמיכה רבה תגרור חזרה של הלקוח שוב ושוב לתיקון ומיתון המדרסים תחת מסגרת האחריות. 🔄

תיקון של מדרסים מסוג זה מורכב ולא תמיד מדוייק, ולכן רוב הייצרנים של מדרסים קשיחים ינסו להמנע מזה, ויבצעו את המדרסים על הצד הנוח יותר של הגרף – והמשמעות היא הרבה פחות תמיכה.⚠️

צריך לזכור שמה שקובע את איכות התמיכה אינו רק קשיחות החומר, אלא התכנון המבני:

1️⃣ צורת לקיחת המידה (רצוי בחבישת גבס ללא עומס). 🦶

2️⃣ המניפולציות שעורך המדרסן על תבנית הגבס. 🖐️

3️⃣ עובי החומר וההתאמה לפרופיל הרגל. 📏

לעתים קרובות, מדרס רב-שכבתי הבנוי נכון, יעניק תמיכה ביומכנית עדיפה בהרבה על פני "יציקת קרבון" גנרית. ✨

האם מדרס ביומכני \ קשיח עמיד יותר לאורך זמן ?

גם כאן התשובה היא כן -אבל !! לרוב השחיקה הגבוה ביותר נוצרת בשכבות העליונות של המדרסים, שכבות אלו גם במדרסים ביומכניים בנויות מפולימרים רכים- וכאן חשוב לוודא שאכן מדובר בחומרים איכותיים.

מדרסים ביומכניים עשויים להיות בעלי בסיס של ערכות שונות, פלסטיק, קרבון, פיבר גלס וכו, במקרים רבים הערכות הללו פחות איכותיות ונסדקות כעבור זמן קצר, במקרים רבים מדובר בחומרים דמויי קרבון או בעלי שכבת קרבון דקה שאינה מספקת יציבות לאורך זמן.

וכמו שכתבתי בסעיף הקודם- במידה והמדרסים כמדרסים חדשים כוונו ליותר נוחות ופחות תמיכה, ונעשו מהחומרים האיכותיים והקשחים ביותר שקיימים, והתמיכה בהם כמעט ולא השתנתה לאורך הזמן- הם התחילו כמדרסים חלביים ולכן כבר מההתחלה לא נתנו ולא יתנו תמיכה ראויה.

המדריך המעשי: מתי כן ומתי לא?

כדי לעשות סדר, הנה רשימת היתרונות והחסרונות של המדרסים הקשיחים ("הביומכניים"), מתוך הניסיון הקליני:

היתרונות של מדרסים קשיחים

1. פיצוי על הנעלה גרועה: הם יתפקדו טוב יותר בתוך נעליים בעלות איכות נמוכה שאינן תומכות ברגל.
2. עמידות: מדרס ביומכני איכותי יחזיק מעמד לתקופות ארוכות מאוד ללא עיוות.
3. ייצוב אגרסיבי: מתאימים לייצוב רגל אחורית בעלת גמישות יתר קיצונית או פלטפוס קשה בילדים.

החסרונות של מדרסים קשיחים

1. לא לספורט: פחות מתאימים לפעילות בעצימות גבוהה הדורשת בלימת זעזועים.
2. מסוכנים לסוכרתיים: אינם מתאימים לרגליים בעלות רגישות גבוהה או סיכון לפצעים, שם נדרשת רכות ופיזור לחצים עדין.
3. כאבי עקב: פחות מתאימים לטיפול ב"דורבן" או סינדרום כריות השומן (Fat Pad Syndrome), שם הקשיחות עלולה להחמיר את הכאב הנקודתי.
4. מטטרסלגיה: לא יעילים לטיפול בכאבים בכריות כף הרגל הקדמית, הדורשים ריפוד.

מה אומרים המחקרים? (Evidence Based Medicine)

סקירה ספרות : בחינה קלינית על מדרסים ביומכניים

הספרות הרפואית העדכנית בוחנת את הפער שבין ההבטחות השיווקיות לבין היעילות הטיפולית המוכחת. להלן ניתוח של ממצאי המחקר המרכזיים בתחום:

1. ניהול כאבי עקב ודורבן (Soft vs. Rigid Orthoses) 🦶 במחקר קליני מבוקר שבוצע על ידי Landorf ועמיתיו (2006), נבדקו 136 מטופלים הסובלים מ-Plantar Fasciitis כרוני. מטרת המחקר הייתה להשוות בין מדרסים קשיחים בהתאמה אישית למדרסי מדף רכים. (קישור למחקר)

• תוצאות ומסקנות: לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית ברמת הפחתת הכאב בטווח של 3 ו-12 חודשים. החוקרים הסיקו כי לתמיכה המכנית הבסיסית משקל רב יותר מאשר לקשיחות החומר. ⚖️
• ביקורת: המחקר התמקד במדדי כאב סובייקטיביים ולא סיפק נתונים על שינויים קינמטיים בתוך הנעל.

קישור לנושא מדרסים לדורבן \כאבי עקב

2. נוחות כמדד לציות לטיפול (Compliance) ☁️ החוקר Munteanu (2009) בחן את הקשר בין מאפייני המדרס להיענות המטופל. המחקר התבסס על אוכלוסיית מטופלים עם פתולוגיות דלקתיות. קישור למחקר

• תוצאות ומסקנות: נמצא מתאם ישיר בין רמת הנוחות לבין שימוש עקבי במדרס. המחקר קבע כי נוחות היא המנבא הקליני החזק ביותר להצלחת הטיפול. מדרס שאינו נוח מוביל לזניחת הטיפול (Drop-out). 🎯
• ביקורת: נוחות היא מדד אינדיבידואלי וקשה להגדרה אובייקטיבית כפרוטוקול רפואי סטנדרטי.

3. בלימת זעזועים וקצב העמסה (Shock Attenuation) 🔨 פרופ' בן ניג (Nigg), מהמומחים המובילים בעולם לביומכניקה, חקר את השפעת קשיחות המדרס על ספורטאים (קישור למחקר).

• תוצאות ומסקנות: נמצא כי מדרסים קשיחים מדי מעלים את קצב העמסת הכוח (Loading Rate) על השלד. החוקרים פירשו זאת כגורם סיכון פוטנציאלי להחמרת שברי מאמץ ופציעות עומס. ⚠️
• ביקורת: התנאים שבהם בוצע המחקר (מעבדה על מסילה) אינם משקפים תמיד את המורכבות של פעילות על פני שטח משתנים. 🛡️

4. השפעה קינמטית של חומרי קרבון (Carbon Fiber) 💎 במחקר ביומכני של Healy (2012), נבדקה היכולת של חומרים שונים לשלוט בתנועת העקב (Pronation) באמצעות ניתוח תנועה תלת-ממדי.

• תוצאות ומסקנות: המחקר מצא כי חומרי קרבון יקרים לא סיפקו תיקון במנח העקב טוב יותר מאשר חומרי פוליפרופילן (פלסטיק) איכותיים. התכנון הביומכני קריטי יותר מיוקרת החומר. 🧠
• ביקורת: המחקר בדק הליכה בקצב רגיל; ייתכן שבפעילות עצימה מאוד קשיחות הקרבון מביאה לידי ביטוי יתרונות מכניים שטרם כומתו. ⚖️

5. עמידות מכנית ושחיקת חומרים (Durability) ⏳ החוקר Rome (2004) ביצע סקירה על אורך החיים של חומרים אורתופדיים תחת עומס מחזורי.

• תוצאות ומסקנות: חומרים קשיחים (פולימרים וקרבון) שומרים על שלמותם המבנית למשך שנים, בעוד חומרים מוקצפים (EVA/Silicone) קורסים בשיעור של כ-40% תוך חודשים ספורים. 🏗️
• מסקנה קלינית: היתרון המרכזי של חומר קשיח הוא כלכלי ותחזוקתי ולאו דווקא שיקומי. 💰
• ביקורת: אורך חיים גבוה מדי עלול להיות חסרון, שכן המנח האנטומי של המטופל עשוי להשתנות במהלך השנים בעוד המדרס נשאר ללא שינוי. 🦴

הרופא כתב "מדרס ביומכני" – למה הוא התכוון?

זוהי נקודה קריטית. מטופלים רבים מגיעים עם הפניה מאורתופד בה כתוב "מדרסים ביומכניים". ברוב המקרים, כוונת הרופא איננה למדרס קרבון קשיח ויקר. רופאים רבים משתמשים במונח זה כקוד ל"מדרס איכותי שעושה עבודה רפואית", להבדיל ממדרס מדף פשוט. לכן, אל תתנו לחנות המדרסים לפרש את ההפניה כ"צ'ק פתוח" למכור לכם את המדרס היקר ביותר על המדף. במקרה של ספק, שאלו את הרופא לכוונתו המדויקת.

סיכום

מדרס ביומכני קשיח הוא כלי עבודה מצוין – למקרים הנכונים בלבד. הוא אינו תרופת פלא, ומחירו הגבוה משקף לעיתים קרובות אסטרטגיה שיווקית יותר מאשר צורך רפואי. ב"שפא אורתופדיה", אני מתחייב להתאים לכם את המדרס הנכון לבעיה שלכם – בין אם הוא רך, קשיח או משולב – במחיר הוגן וללא מיתוג מיותר.

על הכותב

נתי שטיין, מנהל "שפא אורתופדיה". בוגר תואר ראשון (B.P.T) ושני (M.Sc) בפיזיותרפיה אורתופדית. עוסק בתחום האורתופדיה כ-20 שנה. בוגר קורס להנעלה רפואית וקורס מאמני כושר (וינגייט). מייצר מדרסים ביומכניים בהתאמה אישית אמיתית. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון: 052-8306095 | 03-5169361