מטטרסלגיה בעקבות פלטפוס

מהו פלטפוס מבחינה קלינית?

פלטפוס אינו אבחנה אחת אחידה. יש להבדיל בין פלטפוס גמיש, פלטפוס קשיח, פלטפוס מולד, פלטפוס נרכש במבוגר, ופלטפוס כחלק מקריסה מתקדמת של כף הרגל והקרסול. בפלטפוס גמיש הקשת עשויה להופיע כאשר אין נשיאת משקל ולהיעלם בעמידה. בפלטפוס נרכש במבוגר, המנגנון קשור לעיתים לתפקוד לקוי של גיד הטיביאליס האחורי, רצועת Spring Ligament, רצועות פלנטריות נוספות, גיד אכילס/שרירי השוק, עודף משקל, שחיקה או מחלות רקע.

בבדיקה קלינית של פלטפוס יש להעריך את כף הרגל בעמידה וללא נשיאת משקל, לבדוק האם הקשת גמישה או קשיחה, לבחון “too many toes sign”, ולגוס של העקב, כאב לאורך גיד הטיביאליס האחורי, טווחי תנועה, כוח שרירים, יכולת עלייה על קצות האצבעות ברגל אחת, ותבנית הליכה.

במבוגרים, המונח העדכני יותר לקריסה מתקדמת של כף הרגל הוא Progressive Collapsing Foot Deformity, שבעבר כונה Adult-Acquired Flatfoot Deformity או Posterior Tibial Tendon Dysfunction. מצב זה מתואר כקריסה של הקשת המדיאלית עם עיוות תלת־ממדי הכולל לעיתים ולגוס של העקב, אבדוקציה של קדמת כף הרגל, סובלוקסציה באזור הטלו־נוויקולרי ושינוי משמעותי בתפקוד ההליכה.

מהי מטטרסלגיה?

מטטרסלגיה היא תיאור קליני של כאב בקדמת כף הרגל, בדרך כלל מתחת לראשי עצמות המסרק השנייה עד הרביעית, אך לעיתים גם תחת המסרק הראשון או החמישי. הכאב יכול להיות עמום, שורף, חד, תחושת “אבן בנעל”, כאב בהליכה יחפה על משטח קשה, כאב לאחר עמידה ממושכת או כאב המוחמר בנעל צרה.

מטטרסלגיה אינה אבחנה סופית אלא תסמין. מאחורי הכאב יכולים להסתתר עומס מכני תחת ראשי המסרק, סינוביטיס של מפרקי MTP, פגיעה בלוחית הפלנטרית, הלוקס ולגוס, הלוקס לימיטוס/ריגידוס, נוירומה על שם מורטון, אצבעות פטיש, ירידה בריפוד השומן הפלנטרי, יבלות לחץ, שברי מאמץ, דלקות מפרקים או מחלות רקע כגון סוכרת ונוירופתיה.

פלטפוס עשוי לשנות את חלוקת העומסים בכף הרגל ולהוות גורם סיכון למטטרסלגיה, בעיקר כאשר הוא מלווה בפרונציה דינמית, קריסת קשת, קיצור שוק, הפרעה בתפקוד הבוהן הראשונה או עיוותי קדמת כף הרגל.

כיצד פלטפוס יכול לגרום לכאב בקדמת כף הרגל?

1. פרונציה מוגברת ושינוי במסלול מרכז הלחץ

במהלך הליכה תקינה, מרכז הלחץ נע מהעקב קדימה לכיוון קדמת כף הרגל והבוהן. כאשר קיימת פרונציה מוגברת, מרכז הלחץ עשוי לנוע באופן מדיאלי מדי, זמן הפרונציה עשוי להתארך, והמעבר לשלב הדחיפה עלול להיפגע. התוצאה האפשרית היא עומס ממושך או לא יעיל על ראשי המסרק ועל מפרקי MTP בעיקר בשורה הראשונה והשניה בף הרגל.

מחקרים על קשר בין מנח כף הרגל ללחצים פלנטריים מצביעים על כך שמבנה כף הרגל ותפקודה קשורים לדפוסי לחץ שונים בזמן הליכה. סקירה של Buldt וחב’ מצאה קשר בין Foot Posture לבין plantar pressure, כאשר הבדלים משמעותיים נמצאו בין כפות רגליים שטוחות וקמורות, במיוחד באזורי קדמת כף הרגל.

2. קריסת הקשת והעברת עומסים לקדמת כף הרגל

בפלטפוס גמיש או מתקדם, הקשת המדיאלית משתתפת פחות ביצירת מנוף יציב לקראת שלב הדחיפה. כאשר כף הרגל אינה הופכת למנוף קשיח מספיק בשלב ה־propulsion, השרירים והמפרקים בקדמת כף הרגל עשויים לעבוד בתנאים מכניים פחות יעילים. הדבר יכול להגביר עומס על ראשי המסרק, בעיקר כאשר יש פעילות ממושכת, נעליים לא מתאימות או קיצור שוק.

בפלטפוס נרכש במבוגר, תפקוד לקוי של גיד הטיביאליס האחורי גורם לכך שכף הרגל מתקשה לעבור ממצב גמיש למנוף קשיח בשלב הדחיפה. בסקירה אורתופדית על Adult-Acquired Flatfoot Deformity מתואר כי הטיביאליס האחורי מסייע בהיפוך העקב ובנעילת המפרקים הטרנסוורסליים, וכאשר הוא אינו מתפקד, היכולת ליצור מנוף יציב לדחיפה נפגעת.

3. קיצור שרירי השוק והעברת עומס מוקדמת קדימה

קיצור של הגסטרוקנמיוס או קומפלקס גסטרוקנמיוס־סולאוס הוא ממצא שכיח במצבי פלטפוס נרכש. כאשר הדורסיפלקציה בקרסול מוגבלת, הגוף מפצה דרך קריסה במידפוט או דרך העברת עומס מוקדמת לקדמת כף הרגל. הדבר יכול להגביר עומס על ראשי המסרק, בעיקר בזמן הליכה מהירה, עלייה במדרגות או עמידה ממושכת.

בסקירה על פלטפוס נרכש במבוגר מתואר כי Equinus Contracture או קיצור גסטרוקנמיוס־סולאוס שכיחים במצב זה, וכי הגבלה בדורסיפלקציה יכולה לגרום לקריסה דרך מפרקי הטלו־נוויקולר והמידפוט כדי להמשיך את מחזור ההליכה.

4. הלוקס ולגוס ופגיעה בתפקוד הקרן הראשונה

פלטפוס ופרונציה עשויים להיות קשורים בחלק מהמקרים להלוקס ולגוס, אובדן יציבות של הקרן הראשונה, עומס יתר על המסרקים המרכזיים והפרעה בתפקוד הבוהן הראשונה. כאשר הבוהן הראשונה אינה משתתפת היטב בדחיפה, הגוף עשוי להעביר עומס למסקים 2–4. זהו אחד המנגנונים הקליניים השכיחים במטטרסלגיה מרכזית.

במחקר Framingham Foot Study שבדק קשר בין מבנה ותפקוד כף הרגל לבין הפרעות בכף הרגל, נמצא כי מנח פלטפוס ותפקוד פרונטורי היו קשורים לסיכוי גבוה יותר לחלק מהפרעות כף הרגל, כולל אצבעות פטיש ואצבעות חופפות. החוקרים מדגישים שמדובר במחקר חתך ולכן אין להסיק ממנו סיבתיות ישירה, אך הוא תומך בקשר בין מבנה/תפקוד כף הרגל לבין הפרעות קדמת כף הרגל.

5. אצבעות פטיש וחוסר יציבות של מפרקי MTP

כאשר יש פלטפוס עם חוסר יציבות בקדמת כף הרגל, עלולים להופיע עיוותי אצבעות כגון Hammer Toes או Claw Toes. עיוותים אלו משנים את מיקום כריות השומן ואת מנגנון הייצוב של מפרקי MTP, ויכולים להגביר לחץ ישיר תחת ראשי המסרק. במחקר Framingham, מנח planus היה קשור לעלייה בסיכוי להימצאות אצבעות פטיש, גם לאחר התאמה לגיל, מין, גובה ומשקל.

6. שינוי בחלוקת הלחצים הפלנטריים

בפלטפוס קיימת לרוב עלייה בשטח המגע של מרכז כף הרגל, אך חלוקת הלחץ בקדמת כף הרגל אינה אחידה ואינה זהה בכל מטופל. בחלק מהמטופלים נראה עומס מדיאלי, בחלק עומס מרכזי, ובחלק עומס לטרלי — במיוחד אם קיימים הלוקס ולגוס, חוסר יציבות של הקרן הראשונה או פיצוי דרך הצד החיצוני של כף הרגל.

מחקרים שונים מדווחים על שינויים בלחץ באזור המידפוט, הבוהן והמסרקים באנשים עם פלטפוס. מחקר של Zhai וחב’ מצא כי בפלטפוס גמיש חמור נמדדו כוחות ולחצים פלנטריים גבוהים יותר לעומת כף רגל תקינה בתנאי הליכה שונים. מחקר עדכני יותר על הקשר בין Foot Posture Index ללחץ פלנטרי מצא כי בכפות רגליים פרונטוריות קיימים ערכי לחץ גבוהים יותר במדיאל־מידפוט, בקדמת כף הרגל המרכזית ובהלוקס.

מה אומרים המחקרים?

מחקר 1: Framingham Foot Study — מנח פלטפוס, תפקוד פרונטורי וכאב בכף הרגל

Menz וחב’ בדקו את הקשר בין מנח כף הרגל, תפקוד דינמי וכאב בכף הרגל במסגרת Framingham Foot Study. המחקר מצא כי Planus Foot Posture ו־Pronated Foot Function היו קשורים לתסמינים בכף הרגל, אם כי הקשרים השתנו לפי מין ואזור הכאב. החוקרים מציינים כי תפקוד פרונטורי היה קשור לעלייה בסיכוי לכאב כללי בכף הרגל בגברים, ואילו מנח פלטפוס היה קשור לכאב בקשת בגברים.
משמעות קלינית: פלטפוס אינו בהכרח מקור הכאב, אך כאשר הוא מלווה בפרונציה דינמית ותסמינים, יש הצדקה לבדוק האם הוא משנה את חלוקת העומסים.

מחקר 2: Foot Disorders, Foot Posture and Foot Function — הפרעות קדמת כף הרגל

במחקר נוסף מתוך Framingham Foot Study נבדקו 3,189 משתתפים ו־5,536 כפות רגליים. נמצא כי מנח Pes Planus היה קשור לעלייה בסיכוי לאצבעות פטיש ולאצבעות חופפות, ותפקוד פרונטורי היה קשור לחלק מהפרעות קדמת כף הרגל. החוקרים מדגישים שמדובר במחקר חתך, ולכן אין להסיק ממנו שפלטפוס “גורם” בהכרח להפרעות אלו, אך הוא מחזק את הקשר בין מנח כף הרגל, תפקוד דינמי והפרעות קדמת כף הרגל.
משמעות קלינית: במטופל עם פלטפוס ומטטרסלגיה יש לבדוק גם אצבעות פטיש, הלוקס ולגוס, חוסר יציבות במפרקי MTP ושינויים במבנה הקדמי של כף הרגל.

מחקר 3: הקשר בין Foot Posture לבין לחץ פלנטרי

סקירה של Buldt וחב’ בדקה את הקשר בין מנח כף הרגל ללחץ פלנטרי בזמן הליכה. המסקנה הכללית היא שמנח כף הרגל אכן קשור לדפוסי לחץ שונים, אך הקשר אינו פשוט ואינו מאפשר להסיק מתמונה סטטית בלבד היכן בדיוק יופיע כאב.

משמעות קלינית: פלטפוס בעמידה אינו מספיק כדי להסביר מטטרסלגיה. יש לבדוק הליכה, נעליים, אזורי יבלות, כאב במישוש, טווחי תנועה ולפי הצורך גם מיפוי לחצים.

מחקר 4: פלטפוס גמיש ולחצים פלנטריים

Zhai וחב’ בדקו הבדלים בלחץ פלנטרי בין מבוגרים עם פלטפוס גמיש לבין כף רגל תקינה בתנאי הליכה שונים. נמצא כי בפלטפוס גמיש חמור הלחצים והכוחות הפלנטריים היו גבוהים יותר בהשוואה לכף רגל תקינה, במיוחד בתנאים מאתגרים כגון מדרגות.
משמעות קלינית: ככל שהפלטפוס חמור יותר ודינמי יותר, כך עולה החשיבות של בדיקת עומסים תפקודית ולא רק הסתכלות על הקשת בעמידה.

מחקר 5: טיפול שמרני בפלטפוס והשפעתו על לחצים פלנטריים

סקירה שיטתית ומטה־אנליזה משנת 2026 בחנה את השפעת טיפולים שמרניים — תרגול, טייפינג, מדרסים ונעליים — על לחץ פלנטרי באנשים עם פלטפוס. הסקירה מצאה כי תרגול הפחית לחץ באזור העקב המדיאלי, טייפינג הפחית לחץ שיא באזור הקדמי־מדיאלי, ומדרסים/נעליים שינו את חלוקת הלחצים בדרכים שונות. החוקרים הדגישו שהמחקרים הטרוגניים, שרבים מהם קצרי־טווח, ושיש לפרש את הממצאים בזהירות.
משמעות קלינית: טיפול בפלטפוס סימפטומטי צריך להיות רב־מרכיבי: מדרסים, נעליים, תרגול, הפחתת עומס ולעיתים טייפינג זמני — ולא רק “הגבהת קשת”.

מחקר 6: מדרסים מותאמים במטטרסלגיה מכנית מרכזית

סקירה שיטתית ומטה־אנליזה על טיפול אורתוטי מותאם במטטרסלגיה מכנית מרכזית מצאה כי מדרסים מותאמים יכולים להפחית לחץ תחת ראשי המסרק המרכזיים 2–4. בהשוואה לאי־טיפול נמצא יתרון ברור יותר, אך בהשוואה לנעליים סטנדרטיות, מדרסים סטנדרטיים או כרית מטטרסלית בודדת, ההבדלים היו פחות חד־משמעיים.
משמעות קלינית: במטטרסלגיה בעקבות פלטפוס, מטרת המדרס אינה רק “לתמוך בקשת”, אלא להפחית עומס מדיד תחת ראשי המסרק הכואבים.

אבחון: איך יודעים שהמטטרסלגיה קשורה לפלטפוס?

1. מיקום הכאב

יש למפות את הכאב: האם הוא תחת ראשי המסרק 2–4? תחת המסרק הראשון? בצד החיצוני תחת המסרק החמישי? בין המסרקים עם הקרנה לאצבעות? כאב תחת ראשי המסרק המרכזיים מתאים יותר למטטרסלגיה מכנית מרכזית, בעוד כאב בין המסרקים עם שריפה או נימול יכול להתאים לנוירומה.

2. בדיקת הקשת בעמידה וללא נשיאת משקל

אם הקשת קיימת באוויר אך קורסת בעמידה, מדובר בפלטפוס גמיש. אם הקשת אינה מופיעה גם ללא נשיאת משקל, או אם יש הגבלה משמעותית במפרקים, יש לחשוד בפלטפוס קשיח או בתהליך מתקדם יותר.

3. בדיקת הליכה

יש לבדוק האם קיימת פרונציה ממושכת, קריסה מדיאלית, העברת עומס לקדמת כף הרגל, דחיפה חלשה מהבוהן הראשונה, סיבוב פנימי של השוק או הליכה עם בסיס רחב. פלטפוס בעמידה לא תמיד משקף את ההתנהגות בזמן הליכה.

4. בדיקת טיביאליס אחורי ועלייה על קצות האצבעות

בפלטפוס נרכש במבוגר, בדיקת Single Heel Raise חשובה. אדם עם תפקוד תקין אמור להצליח לעלות על קצות האצבעות ברגל אחת תוך היפוך מסוים של העקב. קושי, כאב או היעדר היפוך של העקב יכולים לרמז על תפקוד לקוי של הטיביאליס האחורי.

5. בדיקת קיצור שוק

מבחן Silfverskiöld עוזר להבדיל בין קיצור גסטרוקנמיוס לבין קיצור גסטרוקנמיוס־סולאוס. קיצור שוק משמעותי יכול להחמיר עומס קדמי, ולכן הוא חלק חשוב מהבדיקה במטטרסלגיה עם פלטפוס.

6. בדיקת קדמת כף הרגל

יש לבדוק הלוקס ולגוס, הלוקס לימיטוס, אורך יחסי של עצמות המסרק, אצבעות פטיש, יבלות לחץ, ירידה בריפוד שומן, כאב במפרקי MTP, חשד לפגיעה בלוחית הפלנטרית ונוירומה.

7. מיפוי לחצים

מיפוי לחצים בעמידה ובהליכה יכול לעזור לזהות האם הפלטפוס אכן מייצר עומס באזור הכואב. הוא גם מאפשר לבדוק האם שינוי נעל, טייפינג או מדרס ניסיוני מפחיתים לחץ תחת ראשי המסרק.

8. הדמיה לפי הצורך

צילום רנטגן בעמידה יכול לעזור להעריך זוויות פלטפוס, מנח עצמות המסרק, הלוקס ולגוס, שבר מאמץ או שינויים ניווניים. אולטרסאונד או MRI רלוונטיים כאשר יש חשד לנוירומה, פגיעה בלוחית הפלנטרית, דלקת מפרקית או שבר מאמץ שאינו נראה בצילום רגיל.

פתרונות טיפוליים

הטיפול במטטרסלגיה בעקבות פלטפוס צריך להיות מדורג. המטרה אינה “לתקן פלטפוס” באופן כללי, אלא להפחית את העומס שגורם לכאב, לשפר את תפקוד הקשת, לשפר את מנוף הדחיפה ולהפחית עומס תחת ראשי המסרק.

1. התאמת נעליים

נעל מתאימה צריכה לכלול רוחב קדמי מספיק, סוליה שאינה דקה מדי, ריפוד קדמי, יציבות באזור העקב והמידפוט, ולעיתים סוליית Rocker שמפחיתה את הצורך בכיפוף כואב במפרקי MTP. יש להימנע מנעל צרה שמגבירה לחץ על ראשי המסרק ומהליכה ממושכת יחפה על רצפה קשה בזמן כאב פעיל.

במטטרסלגיה, Mayo Clinic מציינת כי מנוחה, שינוי נעליים, תמיכת קשת וכרית מטטרסלית עשויים להספיק במקרים רבים, בעוד ניתוח נשקל רק לעיתים נדירות כאשר טיפול שמרני אינו עוזר ויש בעיה מבנית כמו אצבע פטיש.

2. מדרסים מותאמים

במטטרסלגיה על רקע פלטפוס, מדרס איכותי צריך לבצע כמה פעולות:

• תמיכה מדיאלית בקשת, אך לא בצורה אגרסיבית שיוצרת לחץ חדש.
• שליטה בפרונציה לפי הצורך.
• הגדלת שטח המגע במידפוט כדי להפחית עומס נקודתי.
• הורדת עומס מראשי המסרק הכואבים.
• שילוב כרית מטטרסלית או Metatarsal Dome במיקום מדויק.
• ריפוד קדמי באזור הכאב.
• התאמה לנעל ולפעילות של המטופל.

חשוב: מדרס לפלטפוס ומדרס למטטרסלגיה אינם בהכרח אותו דבר. מדרס שתומך בקשת אך אינו מפחית לחץ בקדמת כף הרגל עלול לא לפתור את הכאב. לעומת זאת, מדרס עם כרית מטטרסלית שאינה ממוקמת נכון עלול לגרום אי־נוחות או להעביר את הכאב למקום אחר.

בפלטפוס נרכש במבוגר, סקירה אורתופדית מתארת אפשרויות אורתוטיות שונות, כולל UCBL שמטרתו לתמוך בקשת ולייצב את מנח העקב. באותה סקירה דווח כי בפרוטוקול שמרני שכלל אורתוזה, תרגול ומתיחות, מטופלים בשלבים מוקדמים של פלטפוס נרכש הראו שיפור משמעותי בתפקוד, שביעות רצון וכאב.

3. כרית מטטרסלית

כרית מטטרסלית נועדה להעביר חלק מהעומס מאזור ראשי המסרק אל אזור אחורי יותר — צווארי המסרקים והמידפוט הקדמי. במטטרסלגיה מרכזית, זה יכול להיות מרכיב חשוב. עם זאת, המיקום קריטי: כרית קדמית מדי עלולה להגביר לחץ ישירות על האזור הכואב; כרית גבוהה מדי עלולה ליצור תחושת גוף זר; וכרית קשיחה מדי עלולה להחמיר כאב.

במטטרסלגיה בעקבות פלטפוס, כרית מטטרסלית צריכה להשתלב עם תמיכת קשת ושליטה בפרונציה, ולא להיות תוספת מבודדת.

4. ריפוד קדמי והפחתת עומס נקודתי

כאשר קיימת ירידה בריפוד הטבעי של כרית כף הרגל, יבלות לחץ או כאב תחת ראש מסרק ספציפי, יש חשיבות לחומרים בולמי זעזועים. לעיתים ריפוד קדמי יעיל לא פחות מכרית מטטרסלית, במיוחד כאשר הכאב נובע מלחץ ישיר ולא רק ממיקום שגוי של מרכז העומס.

5. תרגול שרירי כף הרגל והשוק

תרגול אינו “מעלה קשת” בצורה קסומה, אך הוא יכול לשפר שליטה, יציבות וסבילות עומס. במטטרסלגיה עם פלטפוס ניתן לשקול:

• חיזוק Tibialis Posterior.
• Short Foot Exercise.
• חיזוק שרירי כף הרגל הפנימיים.
• חיזוק שרירי השוק.
• תרגול שיווי משקל.
• תרגול שליטה בפרונציה.
• מתיחות גסטרוקנמיוס וסולאוס כאשר קיימת מגבלה בדורסיפלקציה.

הראיות לגבי תרגול בפלטפוס מראות פוטנציאל לשיפור חלוקת לחצים, אך התוצאות תלויות בפרוטוקול, משך האימון והתמדה. בסקירה השיטתית מ־2026 נמצא כי תרגול הפחית לחץ באזור העקב המדיאלי, אך ההשפעה על אזורים אחרים הייתה משתנה, והחוקרים הדגישו את הצורך במחקרים ארוכי־טווח ואיכותיים יותר.

6. טייפינג זמני

Low-Dye Taping או טכניקות טייפינג אחרות יכולות לשמש ככלי אבחנתי וטיפולי זמני. אם טייפינג שמרים את הקשת או מגביל פרונציה מפחית כאב בקדמת כף הרגל, הדבר מחזק את ההשערה שהפלטפוס והפרונציה תורמים לכאב.

בסקירה מ־2026 נמצא כי טייפינג הפחית לחץ שיא באזור הקדמי־מדיאלי, אך ההשפעה הייתה משתנה ולעיתים קצרת־טווח.

7. הפחתת עומס וחזרה הדרגתית לפעילות

בשלב הכאב הפעיל, יש להפחית זמנית פעילות שמעמיסה על קדמת כף הרגל: ריצה, קפיצות, עמידה ממושכת, הליכה יחפה על משטח קשה או הליכה בנעליים דקות. לאחר ירידת הכאב יש להחזיר פעילות באופן מדורג, תוך מעקב אחר כאב לאחר פעילות ולא רק בזמן הפעילות.

8. טיפול בגורמים נלווים

יש לטפל גם בגורמים שאינם “הפלטפוס” עצמו:

• הלוקס ולגוס.
• הלוקס לימיטוס.
• אצבעות פטיש.
• יבלות לחץ.
• ירידה בריפוד שומן.
• עודף משקל.
• נעליים צרות.
• שבר מאמץ.
• נוירומה.
• פגיעה בלוחית הפלנטרית.
• דלקת מפרקית.
• סוכרת או נוירופתיה.

מתי יש צורך בהפניה לרופא או הדמיה?

יש להפנות לבדיקה רפואית כאשר הכאב חד, ממוקד בעצם, מחמיר במהירות, מופיע לאחר עלייה חדה בעומס, מלווה בנפיחות, אודם, חום מקומי, כאב לילי, נימול, שריפה, ירידה בתחושה, סוכרת, חשד לשבר מאמץ או חוסר יכולת לדרוך. יש להפנות גם כאשר הפלטפוס מחמיר עם הזמן, כאשר יש חולשה של הטיביאליס האחורי, קושי בעלייה על קצות האצבעות ברגל אחת, או חשד לפלטפוס נרכש מתקדם.

בפלטפוס נרכש במבוגר, טיפול שמרני מומלץ בדרך כלל בשלבים המוקדמים, אך כאשר הכאב נמשך למרות טיפול מתאים, או כאשר קיימת דפורמציה מתקדמת וקשיחה, יש מקום לשקול הערכה אורתופדית. בסקירה על Adult-Acquired Flatfoot Deformity מצוין שטיפול לא־ניתוחי צריך להישקל תחילה, בעיקר בשלבים מוקדמים, אך בשלבים מתקדמים יותר נדרשים לעיתים פתרונות ניתוחיים בהתאם לחומרת הדפורמציה.

סיכום

פלטפוס יכול להיות גורם סיכון למטטרסלגיה, אך רק כאשר הוא משנה בפועל את תפקוד כף הרגל ואת חלוקת העומסים. הקשר המשמעותי אינו עצם “גובה הקשת”, אלא תבנית התנועה: פרונציה ממושכת, קריסה מדיאלית, חוסר יציבות של הקרן הראשונה, הפרעה בדחיפה דרך הבוהן, קיצור שוק, אצבעות פטיש, הלוקס ולגוס ועומס יתר תחת ראשי המסרק.

הטיפול הנכון אינו מבוסס על פתרון אחד. הוא דורש אבחון מדויק של מנגנון הכאב, בדיקת הליכה, הערכת נעליים, בדיקת טווחי תנועה וכוח, ולעיתים מיפוי לחצים. במקרים רבים ניתן לטפל שמרנית באמצעות נעליים מתאימות, מדרסים מותאמים, ריפוד קדמי, כרית מטטרסלית במיקום מדויק, תרגול, מתיחות והפחתת עומס זמנית.

המסר המרכזי הוא: פלטפוס אינו בהכרח בעיה, ומטטרסלגיה אינה בהכרח תוצאה של פלטפוס. אך כאשר פלטפוס יוצר פרונציה מוגברת, חוסר יציבות ועומס יתר בקדמת כף הרגל — הוא הופך לגורם קליני חשוב שיש לאבחן ולטפל בו בצורה מדויקת.

מקורות מחקריים

1. Menz HB, Dufour AB, Riskowski JL, Hillstrom HJ, Hannan MT. Association of Planus Foot Posture and Pronated Foot Function With Foot Pain: The Framingham Foot Study. Arthritis Care & Research. 2013.
2. Hagedorn TJ, Dufour AB, Riskowski JL, Hillstrom HJ, Menz HB, Casey VA, Hannan MT. Foot Disorders, Foot Posture, and Foot Function: The Framingham Foot Study. PLoS ONE. 2013.
3. Buldt AK, Allan JJ, Landorf KB, Menz HB. The relationship between foot posture and plantar pressure during walking in adults: A systematic review. Gait & Posture. 2018.
4. Zhai JN et al. Plantar pressure differences among adults with mild flexible flatfoot, severe flexible flatfoot and normal foot. 2017.
5. Henry JK, Shakked R, Ellis SJ. Adult-Acquired Flatfoot Deformity. Foot & Ankle Orthopaedics. 2019.
6. Myerson MS et al. Progressive Collapsing Foot Deformity: Consensus statement. Foot & Ankle International. 2020.
7. Mahmoudiyan V et al. Effects of conservative interventions on plantar pressure in individuals with flat foot: systematic review and meta-analysis. Scientific Reports. 2026.
8. Ruiz-Ramos M et al. Effectiveness of bespoke or customised orthotic treatment in plantar pressure reduction of the central metatarsals: systematic review and meta-analysis. Journal of Orthopaedics. 2024/2025.
9. Mayo Clinic. Metatarsalgia: Symptoms, causes, diagnosis and treatment. Updated 2025.
10. StatPearls. Pes Planus. NCBI Bookshelf. Updated 2026.