לא על המדרס לבדו: המדריך המדעי לבחירת נעל למטטרסלגיה

סקירת 5 מחקרים קריטיים, מיתוסים נפוצים והמלצות פרקטיות למטופלים

מאת: שטיין נתי – פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T, M.Sc) ומומחה להתאמת מדרסים.

אחד המשפטים השכיחים שאני אומר למטופלים בקליניקה הוא: "המדרס הוא הנהג, אבל הנעל היא הרכב. גם הנהג הטוב בעולם לא יצליח לנסוע מהר ברכב עם פנצ'ר". בטיפול במטטרסלגיה (כאבים בכריות כף הרגל), הנעל אינה רק אביזר אופנתי; היא מכשיר רפואי לכל דבר ועניין. נעל לא נכונה יכולה לחסל את האפקט של המדרס הטוב ביותר, בעוד נעל נכונה יכולה להאיץ את ההחלמה ב-50%.

כדי להבין מהי "הנעל הנכונה", לא נסתמך על תחושות בטן, אלא על 5 מחקרים ביומכניים שבדקו בדיוק את זה.

המדע שמאחורי הנעל: סקירת 5 מחקרים מובילים

1. האויב מספר 1: עקבים וחלוקת לחצים

המחקר: High heeled shoes: their effect on center of mass position and plantar pressure

החוקרים: Snow RE, Williams KR.
פורסם: Foot & Ankle, 1994.
מה נחקר: החוקרים בדקו נשים ההולכות בגבהי עקב שונים (שטוח, בינוני, וגבוה – 7.6 ס"מ) ומדדו באמצעות פלטות כוח (Force Plates) את השינוי בלחץ על ראשי המסרק.
התוצאות: נמצא מתאם לינארי ישיר ומבהיל. עקב בגובה 7.6 ס"מ (שנחשב סטנדרטי לנעל אלגנט) גרם לעלייה של 76% בלחץ המופעל על ראשי המסרק (Forefoot Peak Pressure) בהשוואה להליכה יחפה. מרכז הכובד של הגוף הוסט קדימה, מה שמנע מהעקב לשאת משקל כלל.
המשמעות הקלינית: במטטרסלגיה, כל אחוז של לחץ קובע. נעל עקב היא בפועל "מכונת מחיצה" לכריות כף הרגל. הטיפול הראשון הוא הורדת העקב לגובה מינימלי (עד 2 ס"מ).

2. הפתרון המכני: יעילות סוליית ה"נדנדה" (Rocker Bottom)

המחקר: Effect of rocker sole shoes on plantar pressure in healthy subjects (ומחקר המשך על מטופלים סימפטומטיים).

החוקרים: Nawoczenski DA et al.
פורסם: Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy (JOSPT).
מה נחקר: השוואה בין נעל גמישה רגילה לבין נעל עם סוליית Rocker (סוליה קשיחה ומעוגלת כלפי מעלה בחלק הקדמי). נמדדו הלחצים בזמן שלב ה"דחיפה" (Push-off) בהליכה.
התוצאות: סוליית ה-Rocker הפחיתה את הלחץ תחת ראשי המסרק בשיעור של 30% עד 50%.
ההסבר המדעי: באופן תקין, אצבעות הרגל צריכות להתכופף (Dorsiflexion) לפני שהרגל עוזבת את הקרקע. תנועה זו מועכת את כרית השומן. סוליית הנדנדה "מתגלגלת" במקום המפרק, כך שהנעל מבצעת את התנועה והרגל נשארת יציבה וללא חיכוך.

3. חשיבות רוחב הנעל (Toe Box) והקשר לכאב

המחקר: Foot pain and shoe fit in older people

החוקרים: Menz HB et al.
פורסם: Gerontology, 2004/2006.
מה נחקר: 176 נבדקים מבוגרים. החוקרים מדדו את רוחב כף הרגל האמיתי מול רוחב הנעל שהנבדקים נעלו בפועל.
התוצאות: רוב המטופלים (בעיקר נשים) נעלו נעליים צרות יותר מכף רגלם. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין נעל צרה (Narrow Toe Box) לבין כאבים בכף הרגל הקדמית, יבלות (Callus) ועיוותי אצבעות (Hallux Valgus). נעל צרה מונעת את התרחבות הכרית הטבעית בזמן דריכה.
המשמעות הקלינית: לא מספיק שהנעל רכה. אם היא צרה ("שפיץ"), היא דוחסת את ראשי המסרק אחד לשני (Metatarsal Compression) ומגבירה דלקת עצבית (מורטון נוירומה).

4. השוואה קלינית: נעל רגילה מול נעל ייעודית למטטרסלגיה

המחקר: Outcome of rocker-bottom shoes for metatarsalgia

החוקרים: Wiegerinck JI et al.
פורסם: Foot & Ankle International, 2012.
מה נחקר: מחקר קליני שעקב אחרי מטופלים עם מטטרסלגיה ראשונית שקיבלו נעליים עם סוליית נדנדה קשיחה.
התוצאות: 63% מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי בכאב ובתפקוד לאחר שימוש בנעליים בלבד (ללא ניתוח). המחקר הדגיש כי זמן ההסתגלות לנעל כזו הוא קריטי, וחלק מהמטופלים הרגישו חוסר יציבות בהתחלה.
המשמעות הקלינית: נעל נכונה יכולה למנוע ניתוח ביותר מחצי מהמקרים.

5. מיקום ציר הגלגול (Pivot Point)

החוקרים: Van Schie et al. / Lin et al.
מה נחקר: לא כל נעל מעוגלת היא טובה. החוקרים בדקו היכן בדיוק צריך להיות השיא של הקימור (Rocker Apex).
התוצאות: כדי להוריד עומס מראשי המסרק, ציר הגלגול חייב להיות פרוקסימלי (אחורי) לראשי המסרק (כ-60-65% מאורך הנעל). אם הקימור נמצא קדימה מדי (מתחת לאצבעות), הלחץ על המסרקים דווקא יגבר.
המשמעות הקלינית: זהו ההבדל בין נעל ריצה איכותית לבין חיקוי זול. בנעל מקצועית, הגלגול מתוכנן ביומכנית להוריד עומס מהמפרק.

המלצות פרקטיות: מה לקנות בחנות?

על בסיס המחקרים הללו, אני ממליץ למטופליי לחפש 3 תכונות ברזל בנעל:

1. אפקט הנדנדה (Rocker Bottom)

זהו ה"גיים צ'יינג'ר". חפשו נעליים שבהן החרטום מורם מעט מהרצפה והסוליה קשיחה (לא מתקפלת בקלות כמו סמרטוט).

דגמים מומלצים:
- Hoka One One (Bondi / Clifton): המלכה הבלתי מעורערת של ה-Rocker. סוליה עבה מאוד (Maximalist) שמבצעת גלגול מושלם.
- New Balance (Fresh Foam More): דגמים עם סוליה עבה וגלילה טובה.
- MBT: המותג המקורי של סוליית הנדנדה (אגרסיבי יותר, דורש הסתגלות).

2. קופסת אצבעות רחבה (Wide Toe Box)

האצבעות צריכות "לנגן בפסנתר" בתוך הנעל. אסור שהן יהיו צפופות.

דגמים מומלצים:
- Altra: חברה שמייצרת נעליים בצורת כף רגל טבעית (Foot Shape).
- אזהרה חשובה לגבי Altra: לרוב הדגמים יש Zero Drop (עקב וכרית באותו גובה). אם יש לכם גיד אכילס קצר – זה מסוכן! יש להשתמש בזהירות או להוסיף הגבהה בעקב.
- New Balance: מגיעות במידות רוחב (2E לגברים, D לנשים – חפשו את הרוחב המורחב).

3. עומק ונפח (Volume)

מדרס למטטרסלגיה הוא לרוב עבה (כדי לספק ריפוד). הנעל חייבת להיות עמוקה מספיק כדי להכיל אותו מבלי שהרגל "תברח" החוצה מהעקב.

טיפ: תמיד למדוד נעל כשהוצאתם את הרפידה המקורית שלה והכנסתם את המדרס שלכם. לעיתים תצטרכו לעלות בחצי מידה.

סיכום

השילוב המנצח הוא: מדרס מותאם אישית בתוך נעל Rocker רחבה. המחקרים מוכיחים ששילוב זה מוריד את העומס המכני בצורה האופטימלית, מאפשר לרקמה להחלים ומונע את הישנות הכאב.

אל תתפשרו על הנעליים – הן היסודות עליהם עומד כל הטיפול.

שטיין נתי מרפאה לשיקום אורתופדי והתאמת מדרסים מתקדמת. חולון, רחוב יהושע רבינוביץ 58. טלפון: 052-8306095 | 03-5169361