הפלטפוס והשרשרת הקינמטית: לאילו פציעות גורמת כף רגל שטוחה? (סקירה מבוססת מחקר)

מאת: שטיין נתי – פיזיותרפיסט מוסמך (M.Sc), מומחה לביומכניקה והנעלה רפואית

המילה "פלטפוס" (Pes Planus) נזרקת לחלל האוויר פעמים רבות, אך לעיתים קרובות ללא הבנה מעמיקה של המשמעות הקלינית שלה. האם כל רגל שטוחה היא בעיה? ומה הקשר בינה לבין הכאב שיש לכם בברך או בגב?

במאמר זה נצלול לעומק הביומכניקה. נבין את ההבדל הקריטי בין סוגי הפלטפוס השונים, נראה מה קורה לשלד בזמן קריסה, ונסקור את הפציעות האופייניות ביותר כפי שעולה מהמחקרים המובילים בעולם הרפואה.

חלק א': לא כל הפלטפוסים נולדו שווים – סיווג קליני

לפני שמדברים על פציעות, חייבים להבין את סוג הרגל. בקליניקה אנו מבדילים בין שלושה מצבים עיקריים:

1. פלטפוס גמיש (Flexible Flatfoot): זהו המצב הנפוץ ביותר (בעיקר אצל ילדים וצעירים). כשהמטופל יושב או עומד על קצות האצבעות – רואים קשת יפה. רק בעמידה מלאה, תחת משקל הגוף, הקשת "נעלמת" וקורסת.
   • המשמעות: הבעיה היא דינמית. הרגל גמישה מדי ולא מצליחה להחזיק עומס.
2. פלטפוס נוקשה (Rigid Flatfoot): כאן הקשת שטוחה בכל מצב – גם בישיבה וגם בעמידה. מפרקי כף הרגל (ובעיקר ה-Subtalar Joint) חסרי תנועה.
   • המשמעות: הבעיה היא מבנית (כמו חיבור בין עצמות – Coalition) או ניוונית (Arthritis). הרגל מתפקדת כ"בלוק" ללא יכולת שיכוך זעזועים.
3. פלטפוס נרכש במבוגרים (PTTD): אדם שהייתה לו קשת תקינה כל חייו, ולפתע בגיל 50-60 הקשת קורסת בצד אחד. זהו מצב פתולוגי הנובע מכשל של הגיד הטיביאלי האחורי (ה"מנוע" שמחזיק את הקשת).

חלק ב': "אפקט הדומינו" – מה קורה בשרשרת הקינמטית?

כף הרגל היא היסודות של הבניין. כשהיסודות קורסים פנימה (Pronation), כל השלד מעליהם חייב להגיב בשרשרת של פיצויים:

1. בקרסול (Calcaneal Eversion): עצם העקב "נשפכת" פנימה. הגיד הטיביאליס נמתח כמו גומייה שעומדת להיקרע, וגיד אכילס מקבל זווית עקומה ("מכת שוט").
2. בשוק (Tibial Internal Rotation): הקריסה של העקב גורמת לעצם השוק להסתובב פנימה. סיבוב זה הוא המקור העיקרי לשברי מאמץ ולכאבי ברכיים ("Shin Splints").
3. בברך (Valgus & Maltracking): כשהשוק מסתובבת פנימה, הברך קורסת פנימה (מנח X). הפיקה (Patella) יוצאת מהמסלול שלה ומתחילה להשתפשף בסחוס.
4. באגן ובגב: הירך מסתובבת פנימה, מה שגורם לאגן לנטות קדימה (Anterior Tilt) ולחוליות הגב התחתון להידחס.

חלק ג': הסטטיסטיקה של הכאב – פציעות אופייניות ומחקרים תומכים

הספרות המדעית מאפשרת לנו לנבא בדיוק אילו פציעות יופיעו אצל בעלי פלטפוס, כתלות בגיל ובסוג הפעילות.

1. פציעות רקמה רכה בצד הפנימי (Soft Tissue Injuries)

בעלי פלטפוס גמיש סובלים מ"מתיחת יתר" של הרקמות המנסות למנוע מהרגל לקרוס.

• הפציעות: דלקת בגיד הטיביאליס (Posterior Tibialis), שין ספלינטס (MTSS), ודלקת בגיד הפיקה.
• המחקר התומך: Williams et al. (2001) במחקר ענק על 405 רצים, וויליאמס מצא חלוקה ברורה: בעוד שבעלי קשת גבוהה שברו עצמות (שברי מאמץ במסרקים), בעלי קשת נמוכה (Low Arch) סבלו בעיקר מפציעות רקמה רכה בצד המדיאלי (הפנימי) של השוק והברך.
  • המסקנה: הרגל "הניידת מדי" מותחת את הגידים עד לכשל.

2. שברי מאמץ בטיביה (Tibial Stress Fractures)

למרות שפלטפוס נחשב "בולם זעזועים", הוא גורם סיכון מרכזי לשברי מאמץ ספציפיים בעצם השוק.

• המנגנון: כשהרגל קורסת שוב ושוב בריצה, השרירים מתעייפים מהר מהניסיון לייצב אותה. כשהשריר עייף, הוא מפסיק לבלום זעזועים, והעומס עובר לעצם.
• המחקר התומך: Kaufman et al. (1999) – מחקר הצי האמריקאי במעקב אחרי 4,200 טירונים ולוחמי קומנדו (Navy SEALs), נמצא שחיילים עם פלטפוס (Pes Planus) היו בסיכון של פי 2.0 לפתח שברי מאמץ בטיביה בהשוואה לבעלי קשת רגילה. המחקר הדגיש שדווקא הפלטפוס הדינמי (זה שזז הרבה בריצה) הוא המסוכן.

3. ברך רצים (PFPS – Patellofemoral Pain)

כאב בקדמת הברך הוא התלונה הנפוצה ביותר אצל רצים עם פלטפוס.

• המנגנון: הסיבוב הפנימי של הטיביה גורם לפיקה "לנסוע עקום" ולשחוק את הסחוס שמאחוריה.
• המחקר התומך: Neal et al. (2014) / Boling (2009) מחקרים אלו קבעו את "כלל הזהב": צניחת קשת (Navicular Drop) של מעל 10 מ"מ נמצאה כגורם סיכון מובהק להתפתחות כאבי ברכיים קדמיים. כלומר, לא משנה אם הרגל שטוחה בעמידה, משנה כמה היא צונחת בתנועה.

4. שחיקת סחוס במבוגרים (Knee Osteoarthritis)

כאן אנו מדברים על פלטפוס מסוג אחר – הפלטפוס הנוקשה או הנרכש של הגיל המבוגר.

• הפציעה: שחיקת סחוס במדור הפנימי של הברך (Medial OA).
• המחקר התומך: Gross et al. (2011) במחקר על כ-2,000 מבוגרים, נמצא שפלטפוס מעלה את הסיכון לשחיקת ברך ב-40%.
  • הפרדוקס שנפתר: בעבר חשבו שפלטפוס "מגן" על הברך כי הוא בולם זעזועים. גרוס הוכיח שאצל מבוגרים, הרגל השטוחה היא לרוב נוקשה וחסרת יכולת בלימה, ולכן הזעזועים עולים ישירות לברך והורסים את הסחוס.

סיכום: מתי מטפלים?

הנתונים המחקריים מובילים אותנו למסקנה ברורה: פלטפוס הוא לא רק בעיה אסתטית, אלא גורם ביומכני בעל השפעה ישירה על הברכיים והגב.

עם זאת, הטיפול במדרסים נדרש כאשר מתקיימים שני תנאים:

1. קיום דפורמציה: יש פלטפוס (נראה לעין או במדידה).
2. קיום סימפטומים תואמים: יש כאב המופיע במחקרים כ"אופייני לפלטפוס" (כאב ברך פנימי, שין ספלינטס, דלקות גידים).

אם אתם מזהים אצלכם את השילוב הזה – רגל קורסת וכאב אופייני – מדרס ביומכני הוא הכלי היעיל ביותר לעצירת "אפקט הדומינו" ומניעת הפציעה הבאה.

על הכותב: שטיין נתי פיזיותרפיסט מוסמך (M.Sc) ומומחה להנעלה רפואית. בעל ניסיון של כ-20 שנה בשיקום אורתופדי, בוגר לימודי אוסטאופתיה וקורס מאמני כושר גופני (וינגייט). נתי נחשב לאחד מיצרני המדרסים המובילים בישראל, המבסס את עבודתו על ספרות מחקרית עדכנית ואבחון ביומכני מדויק.

המרפאה: רחוב יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון לייעוץ וקביעת תורים: 052-8306095 | 03-5169361