המיתוס של "החומר השחור": כל האמת על מדרסים ביומכניים קשיחים (קרבון/גרפיט)

מאת: נתי שטיין, פיזיותרפיסט (B.P.T, M.Sc) ומומחה לפיזיותרפיה אורתופדית.

אם נכנסתם למכון מדרסים בשנים האחרונות, סביר להניח ששמעתם את המונח "מדרס ביומכני מתקדם" או "מדרס קרבון". בדרך כלל, המשפט הזה מגיע בטון סמכותי ומלווה בתג מחיר אסטרונומי של 2,500 עד 4,000 ש"ח. אך רגע לפני שאתם שולפים את הארנק, בואו נפרק את המושג הזה לגורמים ונבין: מהי באמת ביומכניקה, והאם "קשה יותר" זה בהכרח "בריא יותר"?

שיעור בלשון (ומדע): מהם בעצם "מדרסים ביומכניים"?

המושג המפוצץ הזה מורכב משתי מילים פשוטות:

1. מדרסים: מילה המגיעה מהשורש דרס/דריסת רגל. זהו התקן אורתופדי המוכנס לנעליים במקום הרפידה הקיימת, שתפקידו לפזר עומסים, לייצב את המנח ולהקנות יציבה נכונה.
2. ביומכניקה: מדע המשלב רפואה ופיזיקה מכנית, העוסק בחקר התנועה של הגוף החי. אגב, הביומכניסט הראשון היה כנראה הפילוסוף אריסטו, שפרסם ספר על תנועת בעלי החיים.

הפרדוקס: למעשה, כל מדרס הוא ביומכני. כל מדרס, פשוט או יקר, משנה את התנועתיות, הכוחות והלחצים הפועלים על הגוף. לכן, אלו המדקדקים בלשונם יטענו בצדק כי אין באמת קטגוריה נפרדת כזו. אולם, בשוק המדרסים המסחרי, המונח "ביומכני" נחטף והפך לשם קוד שיווקי למדרסים בעלי ליבה קשיחה (מפלסטיק, גרפיט או קרבון). השם הזה משדר יוקרה ומדעיות, מה שמאפשר למכונים לתרגם אותו לתמחור מופקע.

האמת על המחיר: מדע או מסחר?

כבעל מכון המייצר את כל סוגי המדרסים, אני חייב לשים את הקלפים על השולחן. העלות של ערכות החומרים מהם בנויים "מדרסי הפלא" הביומכניים הללו נעה לרוב בין 70 ל-150 שקלים לזוג. אין שום הצדקה כלכלית אמיתית לדרוש סכומי עתק של אלפי שקלים רק בגלל סוג החומר. המחיר צריך לשקף את המומחיות, האבחון ועבודת היד – ולא "מס מיתוג" על חתיכת פלסטיק או קרבון.

האם "קשיח" שווה "תמיכה טובה יותר"?

הנרטיב השיווקי טוען שמדרס קשיח מחזיק את הרגל חזק יותר. המציאות מורכבת יותר. קשיחות המדרס היא אכן פרמטר המשפיע על התמיכה, אך במקרים רבים מדרסים קשיחים מיוצרים בצורה "חלבית" (חלשה ולא מדויקת) ולכן השפעתם בפועל נמוכה. מה שקובע את איכות התמיכה אינו רק קשיחות החומר, אלא התכנון המבני:

• צורת לקיחת המידה (רצוי בחבישת גבס ללא עומס).
• המניפולציות שעורך המדרסן על תבנית הגבס.
• עובי החומר וההתאמה לפרופיל הרגל.

לעתים קרובות, מדרס רב-שכבתי הבנוי נכון, יעניק תמיכה ביומכנית עדיפה בהרבה על פני "יציקת קרבון" גנרית.

מה אומרים המחקרים? (Evidence Based Medicine)

הספרות הרפואית בדקה את הטענות השיווקיות, והתוצאות חד משמעיות:

1. יעילות בכאבי עקב (Soft vs. Rigid) מחקר מקיף השווה בין מדרסים קשיחים לרכים בטיפול בדורבן. המסקנה: אין יתרון קליני למדרסים קשיחים. שניהם יעילים באותה מידה בתוצאה הסופית, אך הדרך לשם שונה.

• מקור: Landorf, K. B., et al. (2006). Archives of Internal Medicine.

2. נוחות והיענות לטיפול נוחות היא המנבא הטוב ביותר להצלחה. מחקרים מראים שמטופלים מעדיפים באופן מובהק מדרסים חצי-קשיחים או רכים על פני הקשיחים.

• מקור: Munteanu, S. E., et al. (2009). Journal of Foot and Ankle Research.

3. בלימת זעזועים (Shock Attenuation) מדרסים קשיחים מדי עלולים להגביר את קצב העמסת הכוח על השלד (Loading Rate), מה שעלול להיות בעייתי לסובלים משברי מאמץ.

• מקור: Nigg, B. M., et al. (2003). Clinical Biomechanics.

4. האם קרבון מתקן טוב יותר? מחקר ביומכני מצא כי חומרים קשיחים לא שינו את תנועת העקב (Kinematics) בצורה טובה יותר מחומרים חצי-קשיחים איכותיים.

• מקור: Healy, A., et al. (2012). Gait & Posture.

5. עמידות (היתרון היחיד) המחקרים מאשרים: מדרסי פוליפרופילן או קרבון שומרים על צורתם המקורית למשך שנים רבות יותר מחומרים מוקצפים.

• מקור: Rome, K. (2004). Journal of Bodywork and Movement Therapies.

המדריך המעשי: מתי כן ומתי לא?

כדי לעשות סדר, הנה רשימת היתרונות והחסרונות של המדרסים הקשיחים ("הביומכניים"), מתוך הניסיון הקליני:

היתרונות של מדרסים קשיחים

1. פיצוי על הנעלה גרועה: הם יתפקדו טוב יותר בתוך נעליים בעלות איכות נמוכה שאינן תומכות ברגל.
2. עמידות: מדרס ביומכני איכותי יחזיק מעמד לתקופות ארוכות מאוד ללא עיוות.
3. ייצוב אגרסיבי: מתאימים לייצוב רגל אחורית בעלת גמישות יתר קיצונית או פלטפוס קשה בילדים.

החסרונות של מדרסים קשיחים

1. לא לספורט: פחות מתאימים לפעילות בעצימות גבוהה הדורשת בלימת זעזועים.
2. מסוכנים לסוכרתיים: אינם מתאימים לרגליים בעלות רגישות גבוהה או סיכון לפצעים, שם נדרשת רכות ופיזור לחצים עדין.
3. כאבי עקב: פחות מתאימים לטיפול ב"דורבן" או סינדרום כריות השומן (Fat Pad Syndrome), שם הקשיחות עלולה להחמיר את הכאב הנקודתי.
4. מטטרסלגיה: לא יעילים לטיפול בכאבים בכריות כף הרגל הקדמית, הדורשים ריפוד.

הרופא כתב "מדרס ביומכני" – למה הוא התכוון?

זוהי נקודה קריטית. מטופלים רבים מגיעים עם הפניה מאורתופד בה כתוב "מדרסים ביומכניים". ברוב המקרים, כוונת הרופא איננה למדרס קרבון קשיח ויקר. רופאים רבים משתמשים במונח זה כקוד ל"מדרס איכותי שעושה עבודה רפואית", להבדיל ממדרס מדף פשוט. לכן, אל תתנו לחנות המדרסים לפרש את ההפניה כ"צ'ק פתוח" למכור לכם את המדרס היקר ביותר על המדף. במקרה של ספק, שאלו את הרופא לכוונתו המדויקת.

סיכום

מדרס ביומכני קשיח הוא כלי עבודה מצוין – למקרים הנכונים בלבד. הוא אינו תרופת פלא, ומחירו הגבוה משקף לעיתים קרובות אסטרטגיה שיווקית יותר מאשר צורך רפואי. ב"שפא אורתופדיה", אני מתחייב להתאים לכם את המדרס הנכון לבעיה שלכם – בין אם הוא רך, קשיח או משולב – במחיר הוגן וללא מיתוג מיותר.

על הכותב

נתי שטיין, מנהל "שפא אורתופדיה". בוגר תואר ראשון (B.P.T) ושני (M.Sc) בפיזיותרפיה אורתופדית. עוסק בתחום האורתופדיה כ-20 שנה. בוגר קורס להנעלה רפואית וקורס מאמני כושר (וינגייט). מייצר מדרסים ביומכניים בהתאמה אישית אמיתית. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון: 052-8306095 | 03-5169361