בין מדע ביומכני לאנטומיה קלינית – המדריך הרפואי המלא
עריכה מדעית וכתיבה: נתי שטיין, פיזיותרפיסט (B.P.T, M.Sc) ומומחה לפיזיותרפיה אורתופדית.
תחום המדרסים האורתופדיים בישראל נמצא בצומת דרכים. מצד אחד, טכנולוגיה מתקדמת והבנה ביומכנית מעמיקה; ומצד שני, שוק מסחרי פרוץ. מאמר זה נועד לעשות סדר, בהתבסס על הספרות הרפואית העדכנית ביותר ועל ניסיון קליני של למעלה מ-20 שנה, ולהסביר מהו מדרס רפואי אמיתי וכיצד הוא משפיע על גוף האדם.
מה הם מדרסים אורתופדיים? הגדרה קלינית
מדרסים אורתופדיים (Foot Orthoses) הם אביזרים רפואיים הנבנים בהתאמה אישית מלאה, שתכליתם כפולה: טיפול בפתולוגיות קיימות ומניעה של תחלואה עתידית. המדרס אינו "רפידה" לנוחות בלבד, אלא כלי שנועד לשנות את התפקוד הביומכני של כף הרגל, ובמעגל קינטי רחב יותר (Kinetic Chain) – את התפקוד של הגוף כולו.
ההתאמה מתבצעת לרוב לטיפול בדלקות וכאבים מקומיים (כגון דורבן, מטטרסלגיה, קשת גבוהה או פלטפוס), אך במקרים בהם קיים קשר ביומכני מוכח, המדרסים עשויים לסייע גם לכאבי ברכיים, ירכיים ולעיתים אף לכאבי גב תחתון.
המנגנון הפיזיולוגי: כיצד המדרס "עובד"?
העיקרון המנחה ברפואה הוא יצירת תנאים להחלמה. מדרסים אורתופדיים הם כלי רב-עוצמה לשינוי סגנון הדריכה וטבלת העומסים (Load Redistribution) המופעלת על כף הרגל. כאשר רקמה (גיד, רצועה או עצם) נמצאת תחת עומס יתר, נוצרת דלקת או פציעה. המדרס מבצע Off-loading (הסרת עומס) מהאזור הפגוע ומעביר אותו לאזורים בריאים המסוגלים לשאת אותו.
העיקרון הטיפולי: הורדת עומס זו, במידה ונעשתה על בסיס אבחון מדויק, מאפשרת לגוף את "השקט הביולוגי" לו הוא זקוק כדי לייצר תהליכי ריפוי (Healing Process) מהירים ואיכותיים.
סקירת ספרות: יעילות מוכחת מחקרית
השימוש במדרסים אינו "טרנד", אלא פרקטיקה המעוגנת בעשרות שנות מחקר. להלן סקירה של ממצאים מרכזיים מהספרות הרפואית:
1. דורבן ודלקת בחיתולית הכפית (Plantar Fasciitis): מחקרים קליניים (RCTs) הראו כי מדרסים הם כלי יעיל להפחתת כאב ושיפור התפקוד. במחקר מקיף שפורסם בכתב העת של ארגון הפיזיותרפיה האורתופדית האמריקאי, נקבע כי מדרסים מספקים תמיכה לקשת ומפחיתים מתח מהפ fascia, במיוחד בשילוב עם מתיחות.
- מקור: Martin et al. (2014), Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy.
2. כאבים בקדמת כף הרגל (Metatarsalgia): במצבים של עומס יתר על ראשי המסרקים (Metatarsal heads), מדרסים עם תמיכה מטטרסלית הוכחו כמפחיתים את הלחץ הממוצע באזור הכואב בצורה משמעותית.
- מקור: Postema et al. (1998), Prosthetics and Orthotics International.
3. שברי מאמץ (Stress Fractures) – הזווית הישראלית: ישראל היא מעצמה עולמית בחקר שברי מאמץ בשל השירות הצבאי. מחקרים פורצי דרך שנערכו על טירוני חי"ר בצה"ל הראו כי שימוש במדרסים ביומכניים רכים סופגי זעזועים הפחית את ההיארעות של שברי מאמץ בעצמות המסרק ובשוק.
- מקור: Finestone & Milgrom (1999), American Journal of Sports Medicine.
4. ברכיים וכאב פטלו-פמורלי (PFPS): סקירה שיטתית (Systematic Review) מצאה כי מדרסים מפחיתים כאב בטווח הקצר והארוך אצל הסובלים מכאב בקדמת הברך, כנראה על ידי הפחתת הסיבוב הפנימי של הטיביה (Tibial Internal Rotation).
- מקור: Collins et al. (2008), British Journal of Sports Medicine.
5. כף רגל סוכרתית: בתחום זה המדרס הוא מציל גפיים. ההנחיות הבינלאומיות (IWGDF) קובעות כי מדרסים מותאמים אישית הם חובה למניעת כיבים חוזרים בחולי סוכרת עם נוירופתיה.
- מקור: Bus et al. (2019), Diabetes/Metabolism Research and Reviews.
באילו בעיות נהוג לטפל?
האינדיקציות (התוויות) למדרסים מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות:
- פתולוגיות בכף הרגל: כאן הקשר הוא ישיר. בעיות כמו דורבן (Plantar Fasciitis), מטטרסלגיה, הלוס ולגוס (עיוות בוהן), פלטפוס (Pes Planus) סימפטומטי או קשת גבוהה (Pes Cavus) נוקשה – כמעט תמיד יזדקקו למדרסים איכותיים כחלק מהפרוטוקול הטיפולי.
- שרשרת הקינמטית (ברכיים, אגן, גב): כאן התשובה מורכבת יותר. האם מדרסים יכולים להוריד כאבי גב? התשובה היא "תלוי".
- מתי כן? אם הכאב מוחמר בעמידה/הליכה ממושכת, או אם יש הבדל באורך רגליים (Leg Length Discrepancy), מדרסים יכולים להיות חלק מהפתרון.
- הסתייגות מקצועית: אין לרכוש מדרסים באופן "אוטומטי" לכאבי גב. יש לבצע בדיקה קלינית כדי לוודא שמנח כף הרגל הוא אכן הגורם המשפיע על הגב. במחקר נמצא כי תיקון הבדל באורך רגליים עשוי להפחית כאבי גב תחתון, אך כל מקרה לגופו.
- מקור תומך: Gross et al. (2002), JOSPT.
הבעיה האקוטית בשוק המדרסים הישראלי
כמי שעוסק בתחום האורתופדיה כ-20 שנה, אני נתקל מדי יום בתופעה מטרידה המכונה "שיטת מצליח". מרבית "טכנאי המדרסים" במכונים השונים הם אנשי מכירות מצוינים – אך אינם אנשי רפואה. הרקע שלהם מגוון (נהגי מוניות לשעבר, ספורטאי עבר וכדומה), אך ההבנה שלהם בביומכניקה, בקינזיולוגיה ובפתולוגיה רפואית לוקה בחסר, ולעיתים אינה קיימת כלל.
הסכנה: כאשר אדם ללא רקע רפואי מתאים מדרס, הוא אינו מבצע אבחנה מבדלת. הוא עלול "לדחוף" ללקוח את המדרס היקר ביותר על המדף, מבלי להבין האם הוא האסטרטגיה הטיפולית הנכונה. התאמת מדרס חייבת להתבצע על ידי איש מקצוע (פיזיותרפיסט, אורתוטיסט מוסמך) שמבין את האנטומיה, מאתר את מקור הכאב, ומכיר את מגבלות הטיפול.
כיצד נדע שהותאם לנו המדרס הנכון?
המושג "מדרס נכון" הוא חמקמק. ברפואה, אין "פתרון קסם" אחד, אלא יש אסטרטגיה טיפולית. טכנאי מיומן (ובעיקר פיזיותרפיסט המתמחה בכך) חייב:
- להבין את מהות הפתולוגיה (האם זו דלקת? שבר מאמץ? בעיה עצבית?).
- לנתח את סוג כף הרגל (גמישה, נוקשה, קורסת).
- לגבש תוכנית: האם המטרה היא תיקון אגרסיבי או רק ריפוד ופיזור לחצים?
אם רכשתם מדרסים לבעיה כמו דורבן והכאב לא חלף – גשו לביקורת (מקצה שיפורים). מדרס הוא כלי הדורש כיול (Fine Tuning). אם התייאשתם מהפתרונות הקודמים, דעו כי במקרים רבים, עין מקצועית של פיזיותרפיסט יכולה לזהות את הניואנס שהוחמץ ולפתור את הבעיה.
על הכותב והעורך המדעי
נתי שטיין, מנהל ובעלים של "שפא אורתופדיה".
- בוגר החוג לפיזיותרפיה (B.P.T), אוניברסיטת תל אביב (1996).
- מוסמך תואר שני (M.Sc) בפיזיותרפיה אורתופדית, אוניברסיטת בן גוריון.
- בעל ניסיון קליני של כ-20 שנה בשיקום אורתופדי.
- בוגר קורס הנעלה רפואית (מכללת שיאים) וקורס מאמני כושר (וינגייט).
- עוסק באוסטאופתיה וייצור מדרסים מהמובילים בארץ.
המרפאה ממוקמת בחולון, רחוב יהושע רבינוביץ 58. טלפון לייעוץ ותיאום: 052-8306095 / 03-5169361
רשימת מקורות אקדמיים (References)
Hawke, F., et al. (2008). Custom-made foot orthoses for the treatment of foot pain. Cochrane Database of Systematic Reviews.
Martin, R. L., et al. (2014). Heel Pain—Plantar Fasciitis: Revision 2014. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 44(11), A1-A33.
Bus, S. A., et al. (2019). Guidelines on the prevention of foot ulcers in persons with diabetes (IWGDF 2019 update). Diabetes/Metabolism Research and Reviews.
Finestone, A., & Milgrom, C. (1999). The effect of biomechanical orthoses on the incidence of stress fractures in infantry recruits. American Journal of Sports Medicine, 27.
Collins, N., et al. (2008). Foot orthoses and physiotherapy in the treatment of patellofemoral pain syndrome. British Journal of Sports Medicine.
Postema, K., et al. (1998). Efficacy of custom-made orthopaedic shoes in the treatment of metatarsalgia. Prosthetics and Orthotics International.
Landorf, K. B., et al. (2006). Effectiveness of different types of foot orthoses for the treatment of plantar fasciitis. Archives of Internal Medicine.
Gross, K. D., et al. (2002). Association of flat feet with knee pain and cartilage damage in older adults. Arthritis Care & Research.
Riskowski, J., et al. (2011). Foot structure, foot pain, and rheumatoid arthritis. Rheumatology.
Bonanno, D. R., et al. (2011). The effectiveness of foot orthoses for the prevention and treatment of lower limb injuries. Journal of Foot and Ankle Research.