מחקר 2025 חושף: יעילות מדרסים רכים בטיפול בפלטפוס בילדים והגורם הקריטי להצלחה
מאת: מערכת הבריאות והאורתופדיה (AI)תאריך פרסום: 2025
כפות רגליים שטוחות (פלטפוס / Pes Planus) הן אחת הסיבות הנפוצות ביותר לפניות הורים לאורתופדים. בעוד שבמשך שנים התקיים ויכוח מקצועי לגבי הצורך בטיפול במקרים שאינם מכאיבים, מחקר תצפיתי חדש שהתפרסם בשנת 2025 שופך אור חדש על הנושא. המחקר מתמקד בילדים בגילאי בית ספר ומתבגרים, ומציג תובנות מפתיעות לגבי סוג המדרס המועדף וחשיבותה של התמדה בטיפול.
רקע: הדילמה של הפלטפוס בילדים
פלטפוס מתאפיין בקריסה של הקשת האורכית בכף הרגל. אצל רוב הילדים מדובר ב"פלטפוס גמיש" – מצב שבו הקשת נראית כשעומדים על קצות האצבעות, אך נעלמת בעמידה רגילה. בעבר, הנטייה הייתה להשתמש במדרסים קשיחים כדי "לפיסול" את הרגל בכוח. המחקר החדש בודק גישה אחרת: תמיכה רכה המעודדת תיקון ביומכני תוך שמירה על נוחות.
מטרת המחקר ושיטותיו
המחקר, שהוגדר כמחקר תצפיתי (Observational Study), ביקש לבחון את ההשפעה של מדרסים רכים (Soft Foot Orthosis) בתנאי "עולם אמיתי", מחוץ למעבדה הסטרילית.
- אוכלוסיית המחקר: קבוצה של ילדים ומתבגרים בגילאי 6 עד 15. טווח גילאים זה נבחר משום שהוא מייצג שלבי התפתחות קריטיים של השלד וההליכה.
- ההתערבות: הילדים צוידו במדרסים מחומרים רכים וגמישים, בניגוד למדרסי הפלסטיק הקשיחים שהיו נפוצים בעבר.
- משך המעקב: החוקרים עקבו אחרי המדדים הביומכניים של הילדים לאורך תקופה של מספר חודשים, עם נקודת ציון מרכזית לאחר 3.5 חודשים.
הממצאים המרכזיים
תוצאות המחקר הציגו תמונה אופטימית אך מורכבת, המדגישה כי המדרס הוא רק חלק מהפתרון – והמטופל הוא החלק השני.
1. שיפור מובהק במנח כף הרגל
בקרב הילדים שהשתמשו במדרסים הרכים, נרשם שיפור מדיד ביישור העקב והקשת הפנימית. השימוש בחומר רך אפשר לכף הרגל לנוע בטבעיות, אך סיפק התנגדות מספקת כדי למנוע קריסה מוגזמת פנימה (פרונציה).
2. ציר הזמן לשינוי: 3.5 חודשים
המחקר סימן את נקודת הזמן של 3.5 חודשים כנקודה קריטית. זהו פרק הזמן המינימלי שנדרש כדי לראות הסתגלות של הרקמות הרכות ושינוי בתבנית ההליכה. משמעות הדבר היא שטיפול בזק דורש סבלנות – הורים המצפים לשינוי תוך שבועיים צפויים להתאכזב.
3. גורם ה-X: היענות לטיפול (Compliance)
זהו הממצא החשוב ביותר במחקר. החוקרים גילו פער דרמטי בתוצאות בין שתי קבוצות:
- המתמידים: ילדים שננעלו את המדרסים ברוב שעות היום (בבית הספר ובפעילות). בקבוצה זו נצפה השיפור המשמעותי ביותר.
- הלא-מתמידים: ילדים שננעלו את המדרסים לסירוגין או זנחו אותם לאחר זמן קצר. בקבוצה זו, השיפור היה זניח עד לא קיים.
המסקנה הברורה: המדרס הטוב ביותר הוא המדרס שהילד מסכים לנעול. כאן בדיוק בא לידי ביטוי היתרון של המדרסים הרכים שנבדקו במחקר – הנוחות הגבוהה שלהם הובילה לאחוזי שימוש גבוהים יותר בהשוואה למחקרים קודמים על מדרסים קשיחים.
דיון: למה דווקא מדרסים רכים?
המגמה המשתקפת במחקר של 2025 תומכת בגישה ה"דינמית". מדרס רך מאפשר לשרירי כף הרגל להמשיך ולעבוד, במקום להתנוון בתוך תבנית גבס קשיחה. עבור ילדים בגילאי 6-15, שפעילים מאוד ספורטיבית, הנוחות היא קריטית. אם המדרס מכאיב או מציק, הילד פשוט לא ינעל אותו, והטיפול ייכשל – לא בגלל שהמדרס לא טוב, אלא בגלל "כשל בהיענות".
המלצות פרקטיות להורים (על בסיס המחקר)
- בחרו בנוחות: בעת התאמת מדרסים לילדים, אל תתעקשו על החומר הקשיח ביותר. המחקר מראה שחומרים רכים יעילים ומשפרים את הסיכוי שהילד ינעל את המדרס.
- תיאום ציפיות: הכינו את עצמכם ואת הילד לתקופת הסתגלות. אל תצפו לתוצאות לפני חלוף 3-4 חודשים.
- מעקב רציף: ודאו שהילד מעביר את המדרסים בין נעליים (נעלי ספורט, נעלי בית ספר) ושומר על רצף טיפולי.
- בדיקה תקופתית: מכיוון שרגליים של ילדים גדלות מהר (במיוחד בגילאי 6-15), יש לוודא שהמדרס עדיין יושב במקום הנכון ולא הפך לקטן מדי, מה שיפגע ביעילות הטיפול.
סיכום
המחקר של 2025 מחזק את ההבנה שטיפול בפלטפוס אצל ילדים הוא ריצת מרתון, לא ספרינט. שילוב של טכנולוגיה מותאמת (מדרסים רכים) עם חינוך להתמדה, הוא המפתח לשיפור היציבה ומניעת כאבים עתידיים.