מדרסים ושינוי מבני של כף הרגל: סקירת ספרות מקיפה (2024)

סוג הפרסום: סקירה קלינית ומטה-אנליזה (Clinical Review & Meta-Analysis) שנת פרסום: 2024 נושא: ההשפעה ארוכת הטווח של מדרסים (Foot Orthoses) על המבנה האנטומי והמורפולוגיה של כף הרגל.

תקציר מנהלים

במשך עשורים שלטה באורתופדיה גישה דואלית: חלק האמינו שמדרסים הם "פיגום" המשנה את השלד, ואחרים טענו שהם אביזר נוחות בלבד. סקירת העל של 2024 באה לעשות סדר, תוך הפרדה מוחלטת בין מבוגרים (שלד בשל) לבין ילדים (שלד מתפתח), ובין שינוי מבני (Structural) לשינוי תפקודי (Functional).

חלק א': פירוט המחקרים המרכזיים בסקירה

הסקירה איגדה נתונים ממספר מחקרים קליניים מבוקרים. להלן שלושת המחקרים הבולטים ביותר שנכללו בניתוח:

1. מחקר הרנטגן במבוגרים (The Adult Radiographic Study)

• מקור: פורסם בכתב העת Clinical Biomechanics (2024).
• השיטה: המחקר עקב אחרי קבוצת מבוגרים (גילאי 25-50) הסובלים מפלטפוס נרכש (Flexible Flatfoot). הנבדקים השתמשו במדרסים ביומכני קשיחים-למחצה למשך 12 חודשים רצופים. בוצעו צילומי רנטגן בעמידה (Weight bearing X-ray) בתחילת הניסוי ובסופו – כאשר הנבדקים עומדים יחפים (ללא המדרס).
• המדדים שנבדקו: זווית הקשת (Calcaneal Pitch) וזווית הקריסה (Meary’s Angle).
• התוצאות:
  • בזמן עמידה על המדרס: נצפה שיפור מיידי ומובהק בכל הזוויות.
  • לאחר הסרת המדרס (אחרי שנה): לא נמצא שינוי סטטיסטי מובהק במבנה העצמות. הזוויות חזרו למצבן המקורי ברגע שהתמיכה הוסרה.
• סיכום ביניים: במבוגרים, המדרס אינו "מיישר" עצמות לצמיתות.

2. מחקר המעקב הפדיאטרי (The Pediatric Longitudinal Study)

• מקור: נתונים מתוך Journal of Foot and Ankle Research (השוואה בין 2023 ל-2024).
• השיטה: השוואה בין שתי קבוצות ילדים (גילאי 7-11) עם פלטפוס גמיש: קבוצה א' טופלה במדרסים מותאמים אישית, קבוצה ב' טופלה בנעליים תומכות בלבד. המעקב נמשך שנתיים.
• התוצאות:
  • שתי הקבוצות הראו שיפור בגובה הקשת לאורך הזמן (עקב גדילה טבעית).
  • בקבוצת המדרסים נצפה שיפור מהיר יותר ביישור העקב (Hindfoot Alignment), אך בסוף התקופה (גיל ההתבגרות) הפער בין הקבוצות הצטמצם משמעותית.
• סיכום ביניים: מדרסים בילדים עשויים להאיץ תהליכי תיקון או להנחות את הגדילה ("Guiding Growth"), אך קשה לבודד את השפעתם מההתפתחות הטבעית.

3. מחקר הרקמות הרכות (The Soft Tissue Adaptation Trial)

• מקור: Gait & Posture (2024).
• השיטה: שימוש בטכנולוגיית אולטרסאונד לבדיקת עובי השרירים (Abductor Hallucis) ועובי החתית (Plantar Fascia) לאחר שימוש של 6 חודשים במדרסים.
• התוצאות:
  • בניגוד למיתוס הניוון, שרירי כף הרגל לא נחלשו.
  • נמצאה ירידה בעובי ה-Plantar Fascia אצל אנשים שסבלו מדורבן, מה שמעיד על החלמה של הרקמה וירידה בדלקת כתוצאה מהורדת העומס.
• סיכום ביניים: המבנה הגרמי (עצמות) לא השתנה, אך הרקמות הרכות עברו שינוי חיובי (החלמה וחיזוק).

חלק ב': דיון (Discussion)

כותבי הסקירה ב-2024 מעלים לדיון את ההבדל הקריטי בין שתי גישות טיפוליות:

1. גישת "התיקון המבני" (The Structural Correction Model): גישה זו, שטענה שמדרס צריך "לפסל" את הרגל כמו גשר בשיניים, הופרכה כמעט לחלוטין עבור מבוגרים. העצמות והרצועות של אדם בוגר הן קשיחות (Rigid) ובעלות זיכרון צורה (Plasticity) נמוך מאוד. הניסיון לכפות שינוי מבני במבוגרים גורם לרוב לכאב ולא לשינוי צורה.

2. גישת "האופטימיזציה התפקודית" (The Functional Optimization Model): זוהי הגישה המקובלת כיום. הדיון בסקירה מדגיש כי ההצלחה של מדרס לא נמדדת ב"איך הרגל נראית בצילום רנטגן", אלא ב"איך הכוחות פועלים על הרגל בזמן הליכה". המחקרים מראים שהמדרס משנה את המומנטים (Moments) סביב המפרקים. הוא מפחית את המאמץ שהשריר צריך להשקיע כדי לייצב את הרגל, וזה מה שמוביל להפחתת כאב ולשיפור הביצועים.

חלק ג': מסקנות הכותבים (Authors' Conclusions)

על בסיס ניתוח הנתונים המצטברים מ-2024, החוקרים הגיעו למסקנות החד-משמעיות הבאות:

1. אין שינוי שלדי במבוגרים: אין עדות מדעית לכך שמדרסים משנים את הזוויות בין עצמות כף הרגל (מבנה השלד) באופן קבוע אצל מבוגרים. הסרת המדרס מחזירה את הרגל למצבה הבסיסי.
2. יש פוטנציאל בילדים: אצל ילדים, מדרסים יכולים לשמש ככלי עזר להכוונת הגדילה ולמניעת החמרה של עיוותים, אך לא ניתן להבטיח "תיקון" מלא של פלטפוס גנטי רק באמצעות מדרס.
3. האפקט האמיתי הוא קינטי (Kinetic): הכוח של המדרס הוא בשינוי האופן שבו הגוף מגיב לקרקע. המדרסים משנים את פעילות השרירים, מפחיתים עומס על הגידים ומאפשרים החלמה של רקמות פגועות.
4. המיתוס הופרך: השימוש במדרסים אינו גורם לניוון שרירים, אלא מאפשר פעילות גופנית יעילה יותר.

השורה התחתונה למטופל

אם הובטח לכם שמדרס "יישר" לכם את העצמות בגיל 30 – זו הבטחה ללא כיסוי מחקרי. אך אם המטרה היא לשנות את התפקוד, למנוע כאב, לאפשר לרקמות להחלים ולשפר את איכות ההליכה – לכך יש בסיס מדעי מוצק ומחקרים תומכים רבים מהשנה האחרונה.